רביעית תרומה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף טו – רביעית תרומה

כפי שהזכרנו בעיון של אתמול (דף יד), קיימת מצוות שמירה על התרומה מלהיטמא.

מצווה זו נלמדת מהפסוק (במדבר פרק יח פסוק ח):

וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם (במדבר פרק יח פסוק ח).

בסוגייתנו אנו למדים דין של רבי יהושע בעניין הצלה של תרומה:

חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ותחתונה חולין טמאין, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל.

רבי אליעזר מסכים שאם יש יכולת למצוא כלי ולהציל רביעית מהתרומה - מוטלת על האדם חובה להצילה קודם שהיא תיטמא. המשמעות המעשית הנגזרת מדין זה היא שכל זמן שניתן להציל את התרומה, אסור להשתמש בכלים טמאים על מנת למנוע מהתרומה להפסיד מאכלי חולין, זאת מכיוון שהשימוש בכלים טמאים הוא למעשה מצב בו האדם מטמא תרומה טהורה בידיים.

יתכן לדייק מדברי הגמרא 'יכול להציל ממנה רביעית', שהאמור הוא רק כאשר יש כמות של רביעית (מצב בו קיים שיעור המוגדר כחשוב). אולם אם אין שיעור של רביעית, יתכן לומר שאין עוד חיוב שמירה מטומאה או מהפסד. אם נקבל הסבר זה, יוצא שטעם חובת השמירה היא פועל יוצא של ייעודה של התרומה – אכילה או שתייה (ייעוד אשר עמד ביסוד הגדרת שיעור 'הרביעית') , וממילא כשאין ייעוד זה חובת השמירה איננה קיימת עוד.

הרב ירון בן צבי