שבועות - מעשה מרכבה - הפטרת חג השבועות

  • הרב יהודה שביב

הפטרת חג השבועות

(יחזקאל א+ג, יב)

א. מפטירין במרכבה?

הפטרת היום נזכרת כבר במסכת מגילה (לא, א): "ומפטירין במרכבה", היינו במעשה מרכבה שבנבואת יחזקאל. וקביעה זאת תמוהה בכפליים:

1. הלוא שנינו (שם כה, א): "אין מפטירין במרכבה". זאת, כנראה, בשל נשגבות החזיון והיותו עלום מהבנת אנוש[1]. ואף כי חולק שם רבי יהודה ומתיר לקרוא, הרי צריכה להיות סיבה חזקה כדי לקבוע מרכבה כהפטרה. ומכאן לתמיהה השניה -

2. מה מצאו בחזיון המרכבה כהולם ומתאים להפטרת שבועות?

ב. התגלות והתגלות

מסתבר שההתגלות המשותפת לשני האירועים גרמה. כבר הסביר רש"י במגילה שם (לא, א) כי מפטירין במרכבה "על שם[2] שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן".

את שראו ישראל בסיני אין התורה מתארת, אלא רק מספרת על קולות וברקים והר עשן וחרדה גדולה. בני ישראל ראו - אומרת התורה - את הקולות. לאמר: עיקר החיזיון היה במסר הנשמע; בעשרת הדיברות. אולם במסורת האומה ידוע גם על התגלות מופלאה שמימית כמו: "כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל ירבו עמו רכב רבותיים... רבי אבדימי אמר: עשרים ושתיים אלף מרכבות מלאכים ירדו עמו לסיני" (תנחומא וישלח, ב).

ואפשר שביקשו חכמים להטעים אותנו משהו מאותה התגלות מיוחדת, באמצעות האזנה להתגלות שהיתה ליחזקאל. שאם נתגלתה לנביא מתוך הענן והאש מרכבה אחת, הרי לעם נתגלו אז מתוך הענן והאש רבבות אלפי מרכבות, וההתגלות על נהר כבר היתה לנביא יחיד ואילו ההתגלות בסיני היתה לעיני כל העם[3].

ואולי מטרת ההפטרה ללמד, כי אף שההתגלות בסיני חד פעמית היתה, הנה זכרי ההתגלות מבהיקים מידי פעם בפעם ואירים לעיניהם הנבואיות של מורי האומה. ואף בעת גלות ("ואני בתוך הגולה") זוכה נביא מישראל לראות גילוי שכינה.


[1] ומשום כך שנינו בריש פרק ב' במסכת חגיגה: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשניים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו".

[2] אולי צ"ל 'על שום'.

[3] ומצינו בחז"ל שהעמידו על גודל החזיון לבני ישראל, מתוך השוואה לחזיונות של יחזקאל - "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" (מכילתא בשלח, ב).