שבעה כלים

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

מנחות דף פח - שבעה כלים

במשנה בדף פ"ז עמוד ב' שנינו:

"שבע מדות של לח היו במקדש".

המשנה הולכת ומפרטת את שבעת הכלים שבהם השתמשו למדידת נוזלים, ומצטטת גם את דעת ר' שמעון, אשר חולק לגבי אחד מאותם שבעה כלים. הגמרא (פח.) מצטטת ברייתא, שלפיה שאל ר' שמעון: "ואת מי אביא תחתיו?". כלומר, אם הוצאנו מן הרשימה את אחד משבעת הכלים, ראוי להכניס כלי במקומו. על חידוש זה של ר' שמעון מעירה הגמרא:

"לא סגיא דלא מעייל? ... גמירי דשבע מדות של לח היו במקדש".

הגמרא תמהה: מדוע רואה ר' שמעון צורך לשלב כלי נוסף ברשימה? היכן למדנו שיש צורך דווקא בשבעה כלי לח?! תשובת הגמרא היא כי אכן "גמירי" שישנן במקדש דווקא שבע מידות של לח.

הפירוש המילולי למונח "גמירי" הוא למדו, או למדנו. בדרך כלל, מתייחס מונח זה להלכות שהועברו במסורת, ולעיתים אף להלכה למשה מסיני. ואמנם, בערוך השולחן העתיד (הלכות כלי המקדש, סימן י"ח סעיף י"ח) למד מסוגייתינו כי:

"שבע מידות של לח היו במקדש ... וזהו הלכה למשה מסיני שימצא שבע מידות של לח במקדש ... ואין לנו לשאול למה לנו ההלכה הלא ממילא כן הוא כיון שאנו צריכין לכולם למדידת שמן ...".

ובכן, אף שמבחינה מעשית אין צורך בכל שבעת הכלים, ברור שישנה דרישה לשבעה כלים דווקא, וזהו דין דאורייתא שנמסר למשה בסיני.

מאידך, בעל ה"חוות יאיר" (סימן קצ"ב) ערך תשובה ארוכה מאוד מאוד, ובה הוא מוכיח שיש להבחין בין הלכות שונות שהועברו במסורת: מהן מוגדרות "הלכה למשה מסיני", ומהן נושאות תוקף אחר. בין שלל דוגמאותיו הוא מצטט גם את סוגייתינו, ומסביר:

"גמירי ז' מידות של לח היו במקדש ... כמו שכתבנו, דאין לשון גמירי הלכה למשה מסיני ... אלא על כרחך רוצה לומר קבלה מאבות ומרבנים".

כלומר, אין מדובר על דין תורה של ממש, אלא על מסורת אבות, שבבית המקדש הותקנו שבעה כלי לח.

בהמשך הסוגיה, דנה הגמרא בעמדת ר' אלעזר ברבי צדוק, הסבור שבאותו הכלי עצמו ניתן לבצע מדידות שונות. הגמרא מקשה על ר' אלעזר מדין שבעת הכלים, ומתרצת בפשטות: "לית ליה". לאמור - לדעת ר' אלעזר ברבי צדוק אכן אין כל דרישה לשבעה כלי לח דווקא.

ייתכן, שהמחלוקת בין ר' אלעזר ברבי צדוק ושאר התנאים נוגעת לאופיים של הכלים. הסוגיות בפרק התשיעי במסכת זבחים דנות בקידוש כלי, ומפרטות הלכות שונות בנושא (עסקנו בנושא זה בעיונים למסכת זבחים, דף פ"ח). ניתן להבין את קידוש הכלי בדרכים שונות, אך הצד השווה לכולן הוא, שהכלי נוטל חלק בעבודת המקדש ובהקרבת הקורבנות. אם כן, כלי הלח מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת כלי המקדש, ואפשר שזו הסיבה שלדעת החכמים יש צורך בתיאור מדוייק של מניין הכלים ושל צורתם, וכעין שדרשו על הפסוק "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל".

ייתכן, שר' אלעזר ברבי צדוק תופס את הכלים בדרך שונה. לדעתו, הכלים נוטלים תפקיד טכני מאוד של מדידת נוזלים. אמנם, ייתכן שבעת המדידה חלה הקדושה, אולם ביסודו של דבר, פעולת המדידה היא העומדת במרכז, ואין קשר ישיר בינה ובין ההקרבה. אם נכון הדבר שהכלים משמשים תפקיד טכני בלבד, אין זה מסתבר שהתורה תדגיש את מניינם המדוייק, ובהחלט ייתכן שכלי אחד ישמש תפקידים שונים.

הרב אביהוד שורץ