שחיטת אשם תלוי מחוץ לעזרה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

כריתות דף יח – שחיטת אשם תלוי מחוץ לעזרה

בפרשת ראה אנו מוזהרים שלא להקריב קדשים מחוץ לעזרה (דברים יב, יג):

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה".

האיסור נדרש מאיסור העלאה על ידי גזרה שוה (ראה רש"י דף ג עמוד ב ד"ה שחט ומעלה) . כלומר, אדם ששוחט קודשים מחוץ לעזרה במזיד, עונשו כרת ואם המעשה היה בשוגג על האדם להביא קרבן חטאת; במקרה בו אין האדם יודע אם הוא שחט את הקרבן בשוגג עליו להביא קרבן אשם. בסוגייתנו מובאת ברייתא שעוסקת באדם ששחט בשוגג קרבן אשם מחוץ לעזרה:

"דתניא: השוחט אשם תלוי בחוץ - ר' מאיר מחייב, וחכמים פוטרין.

רבי מאיר מחייב אדם זה להביא אשם תלוי משום שקרבן אשם תלוי נידון כספק - ספק קודשים ספק חולין; דהיינו, אין וודאות ששחט קדשים מחוץ לעזרה. משום כך, אומר הרב יעקב ישראל קנייבסקי (קהילות יעקב יא) שקדושת אשם תלוי היא קדושת ספק – עד שלא נודע לו אם חטא אין הקרבן נחשב לקדשים ולכן אם שחט בחוץ אין כאן אלא ספק של שחיטת חוץ.

מכאן משמע שלדעת רבי מאיר, מתחייבים באשם תלוי גם בספק לגבי אכילת חתיכה אחת, בה המצב דומה לשחיטת חוץ של אשם תלוי.

יחד עם האמור לעיל, נאמר בתוספתא (זבחים יב):

"חטאת העוף הבאה על הספק והקריבה בחוץ חייבין עליה אשם תלוי אשם תלוי הבא על הספק הקריבו בחוץ חייבין עליו חטאת".

כלומר, בשונה מהנאמר בסוגייתנו, מהתוספתא אנו למדים שמי שהקריב אשם תלוי מחוץ לעזרה חייב קרבן חטאת. יתכן להסביר שהתוספתא לא דיברה על שחיטת חוץ אלא רק על הקרבת חוץ – שגם לפי דברי התוספתא יהיה מוסכם שאם האדם רק שחט ולא הקריב, אין הוא צריך להביא קרבן חטאת.

הרב ירון בן צבי