שימוש בסבון אסלה
שימוש בסבון אסלה
האם מותר להוריד בשבת את המים בשירותים, כאשר יש בהם סבון-אסלה? קיימים כיום שני סוגים של סבוני אסלה: הראשון הוא הסבון המוצק, שעל-פי רוב מפיץ ריח כאשר המים שיורדים בשירותים שוטפים אותו; והשני הוא הסבון הנוזלי, שגם צובע את המים (בדרך כלל בצבע כחול), וכך מעניק תחושת נקיות. בבואנו לדון בסוגייה זו, עלינו להתייחס לשתי בעיות שונות: הולדת ריח (בסבון המוצק והנוזלי) וצביעה (בסבון נוזלי צבעוני).
הרמ"א בסי' תקי"א כותב שאסור לשפשף את חלקי הבגד זה בזה כדי להוליד ריח בבגד, וה"משנה ברורה" מוסיף שאסור גם להכניס בשמים למים כדי לתת בהם ריח טוב. לכן, לכאורה, צריך היה לאסור שימוש בסבוני אסלה מכל סוג. אמנם, בסימן קכ"ח מביא ה"משנה ברורה" מחלוקת אודות בישום מים בשמן ריחני: לדעת ה"מגן אברהם" והט"ז הדבר אסור, ואילו לדעת ה"חכם צבי" הדבר מותר, כיוון שהשמן אינו מכניס ריח במים והופך אותם לריחניים אלא רק מתערב עם המים.
בספר "אורחות שבת" (ט"ו, הע' צה) מובא נתון טכני חשוב: הסבון המוצק אינו מפיץ ריח כאשר המים שוטפים אותו אלא כאשר הוא בא במגע עם האוויר. בדרך כלל, הסבון מכוסה בשכבה דקה מחומצנת, וכאשר המים שוטפים אותה ומגלים את הסבון לאוויר - מופץ ריח (עד שגם שכבה זו מתחמצנת). לכן, המים היורדים בשירותים אינם מולידים ריח כלל, אלא רק מאפשרים לריח המצוי בסבון המוצק להתפזר.
הבעיה השנייה שבה עלינו לדון היא בעיית הצביעה (בסבון נוזלי). כלל חשוב יסד לנו בעל ה"יראים", שאין צביעה באוכלין. השולחן-ערוך (סי' ש"כ) פסק זאת להלכה, והפוסקים הסיקו שאין גם צביעה במשקים. לכן, פסק ה"ציץ אליעזר" (חי"ד סי' מ"ז) שמותר להשתמש בסבון אסלה נוזלי, כיוון שהוא צובע רק מים, שהם משקה.
לעומת זאת, מדברי ה"חיי אדם" (נשמת אדם כ"ד, ג) משמע שאסור להשתמש בסבון אסלה נוזלי. לדעתו, היתר הצביעה במשקים נאמר רק כאשר נתינת הצבע אינה מיועדת לשם צביעה. לדוגמא: מותר לתת תבלין כורכום בתוך תבשיל ולשנות את צבעו, כיוון שהתבלין לא נועד לצבוע את התבשיל אלא להטעים אותו. לעומת זאת, כאשר האדם מתכוון לצבוע את התבשיל - אסור לעשות זאת. כראיה לדבריו, מביא ה"חיי אדם" את הגמרא בשבת (מט ע"א) שהשוחט בשבת חייב גם משום צובע, כיוון שנוח לו שהדם יצבע את הבשר ויַקנה לו מראה אדמדם וטרי. מכאן, שאסור לצבוע אפילו אוכלין ומשקים כאשר המטרה היא צביעה, ולא מטרה אחרת כלשהי, ובפרט - אסור לצבוע את מי האסלה כיוון שהמטרה היא להקנות להם מראה 'נקי'. אמנם, ה"ציץ אליעזר" מסביר שדעתם של רוב בני האדם אינה נתונה לצביעת מי האסלה אלא לחיטויים בלבד, ולכן לדעתו אף ה"חיי אדם" יודה שמותר להשתמש בסבון-אסלה נוזלי.
להלכה, בסבון אסלה מוצק - רוב פוסקי זמננו התירו להשתמש, ולא חששו להולדת ריח. לעומת זאת, בסבון אסלה נוזלי צבעוני - נחלקו הפוסקים: ה"ציץ אליעזר" התיר ופוסקים אחרים אסרו משום "צובע".
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)