שירת הים

  • הרב משה ליכטנשטיין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיוני תפילה

שירת הים

אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת לה' וַיּאמְרוּ לֵאמר אָשִׁירָה לה' כִּי גָּאה גָּאָה סוּס וְרכְבו רָמָה בַיָּם

גלגוליה של שירה

אמירת שירת-הים כתפילה מוזכרת במסכת ר"ה כחלק מפרקי השירה שליוו את הקרבת הקרבנות-

במנחת' דשבתא מה היו אומרי' אמר רבי יוחנן אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר (לא.)

יחד-עם-זאת, שה"י אינה בהכרח משתלבת באופן טבעי בפסוד"ז. ראשית, מקורה של השירה שונה ממקורם של שאר פסוד"ז- הלקוחים מ"שירי דוד עבדך" שבתהלים או דה"י. שנית, תכניה של השירה זרים לתכני פסוד"ז העוסקים בעיקר בשבח ובהודאה על עולם הטבע ולא באירועים היסטוריים (מה גם שבספר תהלים עצמו קיימים מספר פרקים היסטוריים העוסקים ביציאת מצרים וקריעת ים-סוף אך הם לא הוכנסו לפסוד"ז).

ואכן, שה"י לא הוכרה בכל הקהילות בתחילה כחלק אורגני מפסוד"ז. עדויות רבות מתקופת הגאונים והראשונים מעידות על אמירת שירת הים לאחר ישתבח-

אין נוהגין לומר אז ישיר משה אלא אחר שחותמין את פסוד"ז פורסין על שמע ובשאר בתי"כ אומר ויושע בכל הימים ובכל השבתות ובכל המועדים (תשובות רב נטרונאי גאון)

אף בדברי הרמב"ם מתוארת מציאות שבה אין הכל אומרים את שירת הים, ומי שאומר אומרה לאחר ישתבח-

ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום ויום מתהלה לדוד עד סוף הספר.. יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים ואחר כך מברכין על שמע. ויש מקומות שקורין שירת האזינו. ויש יחידים שקורין שתי השירות הכל לפי המנהג (תפלה ז)

כאשר סקירת מקיפה על העניין, נמצאת בספרו של פרופ' תא-שמע "התפילה האשכנזית הקדומה" עמ' 66-72.

תכני השירה

שלוב קריעת ים-סוף בפסוד"ז יצרה בו חטיבה היסטורית המופיעה לאחר גמר ההלל על הטבע ומוסיפה על עולם הטבע את עולם ההשגחה והנס. היא מתחילה בפסוקי ויברך דוד שבספר נחמיה בקורותיו של אברם- שהכיר את בוראו כאלוקי הטבע, נבחר ע"י הקב"ה והפך לאברהם תוך כדי השגחה מתמדת (ועיין ב"ר לט, א) ושיאו בשירת הים. במלים אחרות, לאחר גמר ההלל על מפעלו של הקב"ה בעולם של טבע, באה שירת הים ומביעה שירה על פעלו בעולם של נס, אשר אף הוא חלק מן הזיקה של הקב"ה לעולם. ישנה השגחה בדרך נס וישנה השגחה בדרך טבע. לפי זה, שירת הים שייך באופן אינטגרלי לפסוד"ז כי הוא מייצג את עקרון הנס בעולם, שאף היא צורת שליטה אלוקית בטבע (וק"ו הדברים לדעת הרמב"ן שכל הטבע הינו בעצם שורת נסים נסתרים).

הרב משה ליכטנשטיין