שיר של פגעים

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

שבועות דף טו – שיר של פגעים

הסוגיות בתחילת הפרק השני עוסקות בהוספת שטח לעזרה. אתמול דנו בהחלטה להוסיף על העזרה, והיום נעסוק בפרט אחד מסדר הקידוש של התוספת.

המשנה ריש פרקין אומרת שיש לטקס שיר מיוחד. הברייתא בדף טו ע"ב מבארת ששיר זה מורכב, למעשה, משלושה ממזמורי תהילים: מזמור ל', מזמור צ"א ומזמור ג'.

מזמור צ"א – "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" – מכונה בגמרא "שיר של פגעים" או "שיר של נגעים". מדוע במעמד חגיגי זה של תוספת קדושת מקום יש לשיר על פגעים ונגעים? התוספות על אתר נתנו דעתם על כך והסבירו:

"דמשתעי באויבים שהיו מצירין להם בשעת הבנין".

הסבר זה מבוסס על דברי רש"י, שההלכות בסוגייתנו נלמדות מחנוכת הבית השני. בניין הבית השני לווה בהתגרות מתמדת של "צרי יהודה", כמבואר בספרי עזרא ונחמיה, ומשום כך ראוי היה לומר מזמור כנגד אותם פוגעים ומציקים.

הריטב"א התקשה לקבל את תשובת התוספות. לדעתו, סדר החנוכה המתואר בסוגייתנו קדום הרבה יותר, ומשה רבנו הוא שייסדו. כשחנך משה את המשכן וכשחנכו דוד ושלמה את בית המקדש לא היו צרים ומציקים, ולפיכך יש להציע הסבר אחר לשילובו של מזמור זה בסדר החנוכה. וכתב הריטב"א:

"אבל קבלנו כי עד 'כי אתה ה' מחסי' (תהילים צ"א, ט) יש ששים תיבות, כנגד מה שנאמר 'הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה' (שיר השירים ג', ז)".

ה'קבלה' שמוסר הריטב"א מגלה טפח ומכסה טפחיים: מדוע יש לומר שישים תיבות? ומה עניין שישים תיבות אלו לגיבורים שסביב מיטתו שלשלמה? תשובה לשאלות אלה עולה מהמשך הסוגיה:

"רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני".

מנהגו של רבי יהושע בן לוי הובא להלכה ברמב"ם (הלכות תפילה פ"ז ה"ב) ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן רל"ט סעיף א):

"קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע, ומברך 'המפיל חבלי שינה על עיני' וכו', ואומר: 'יושב בסתר עליון'..."

וביאר המשנה ברורה שם:

"כל אלו הפסוקים שנהגו לאומרם הוא להגן שלא יבוא עליו חס ושלום דבר רע".

ובכן, מזמור "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" לא בא רק כתגובה לפגעים בהווה, אלא גם כמניעה של פגעים שעלולים להתהוות בעתיד. ומדוע יחשוש אדם שיבואו עליו פגעים?

בשעת השינה החשש הוא מן המזיקים השולטים בלילה, ובפרט משום שבלילה נשמתו של אדם עוזבת אותו, ברמה זו או אחרת, ומופקדת בידי הקב"ה.

אשר לנידוננו יש להסביר, שמקומות שיש בהם קדושה מעוררים מטבעם גם את כוחות הטומאה והסטרא אחרא. כוחות הטומאה מזהים את שפע הקדושה והאור ומנסים להידבק אליהם ולגרוע מהם. לפיכך כאשר מקדשים מקום כלשהו, יש להתפלל ולשיר שיר של פגעים, בתקווה שהקדושה תגבר על הטומאה. [בעת האחרונה ציינו רבים לעניין זה בהקשר של חנוכת בית כנסת 'החורבה' בירושלים; ההתעוררות הגדולה שהתעוררו אומות העולם על הדבר מלמדת שאכן יש במקום זה קדושה מיוחדת.]

לסיום נעיר, שמלבד המנהג המובא בסוגייתנו לומר "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" בקריאת שמע שעל המיטה, שולבו פסוקים אלה גם בהקשרים נוספים מכוח היותם "שיר של פגעים", והם נאמרים במוצאי שבת (הגהת הרמ"א לשולחן ערוך אורח חיים סימן רצ"ה), בהלוויית המת (הגהת הרמ"א לשולחן ערוך יורה דעה סימן שע"ו סעיף ד) ועוד כהנה.

הרב אביהוד שוורץ