שלא עשני עבד

  • הרב אביעד ברטוב

שלא עשני עבד

עיקר עיסוקנו במדור זה הוא בענייני ברכות הלכה למעשה בזמן הזה. הפעם, לעומת זאת, נעסוק בשאלה שנשאלה בימי שואת אירופה, בשעה שבית ישראל היה נתון תחת להט החרב המתהפכת והצורר הנאצי שלט בעולם. מאחר שקריאת דברים אלו מרטיטה את הלב, נביא אותם בלשונו של כותבם, הרב אושרי, מחבר שו"ת "ממעמקים" (סי' ז'):

"ובעת תפילת הבוקר, כשהש"ץ ר' אברהם יוסף הי"ד התחיל לומר את ברכות השחר באימה ויראה ברתת וזיע, משהגיע לברכת 'שלא עשני עבד' קרא בקול מר לאדון האדונים: איך אוכל לומר ברכה זו בשעה שנמצאים אנחנו בעוצר ושבי, וחינם נמכרנו ולא בכסף? איך יוכל עבד לברך ברכת בן חורין בשעה שמוט עבדות נתון על צווארו ומוסרי שביה נתונים על גופו? איך יכול עבד נתון למרמס חרפת אנוש, המחסר לחמו ומימיו ומשביעו ראש ולענה, איך יכול עבד כזה לברך ליוצרו לומר 'שלא עשני עבד'? הלא לצחוק ולעג יהיה, כמשוגע וכמתלהלה שאין בו דעת ותבונה! והרי כלל גדול בידינו הוא, שיש לכוון בתפלה וברכה, ושפיו ולבו יהיו שווין, ואיך אוכל לומר ברכה כזאת ולבי בל עמי?"

הרב אושרי זצ"ל השיב ששאלה מעין זו נשאלה כבר לרבנו הרמ"ה, אחד מגדולי הראשונים. בתשובתו, המובאת באבודרהם על ברכות השחר, נאמר שברכת "שלא עשני עבד" אינה על העבודות הפיזיות שאותן נאלץ העבד לעשות, אלא על מעמדו הרוחני: עבד כנעני אינו חייב במצוות, ואנו מברכים שהקב"ה לא עשנו עבד וזיכנו לקבל תורה ומצוות.

לאחר תשובה זו, מרחיב הרב אושרי את הדברים:

"ולפי זה יוצא שעיקר הברכה הזאת נתקנה לא על עבדות הגוף, אלא על עבדות הנפש, שבאה לידי ביטוי אצל עבד כנעני שאינו ראוי במצוות ואינו ראוי לבוא בקהל. אבל יהודי המחויב במצוות, ואפילו כשהוא נתון בשבי יכול הוא לקיים את המצוות, ואם אינו מקיימם מחמת אונס - הרי אנוס רחמנא פטריה, אבל בתורת קיום המצוות ישנו, ובר מצוות מקרי - לכן שפיר מברך הוא את הברכה הזאת אפילו כשהוא נתון במצור ובשבי.

לכן אמרתי לשואלי כי חס ושלום להם לבטל ברכה זו שהותקנה על ידי אבות עולם, רבותינו זכרונם לברכה. ואדרבה, דווקא כעת חובה עלינו לברך ברכה זו, למען יכירו אויבינו ומנדנו, שלמרות שאנו נתונים בידם לעשות בנו כרצונם הרע, בכל זאת רואים אנו את עצמנו כבני חורין הנתונים במצור ובשביה, וקרובה ישועתנו לבוא וגאולתנו להגלות".