שמואל ב, א - קינת דוד

  • הרב יוסף מרקוס

שמואל ב' פרק א' - קינת דוד

הקינה שלפנינו היא מהקינות המפורסמות במקרא. קינות במקרא בדרך כלל נאמרות על ידי נשים. כך מצאנו בירמיהו: "קראו למקוננות ותבואינה" (ט', טז), וכך ביחזקאל: "קינה היא וקוננוה בנות הגוים" (ל"ב, טז). אולם במקרים מיוחדים גם גברים קוננו (במיוחד כאשר מדובר על אדם גדול). כך מצאנו שירמיהו מקונן: "ויקונן ירמיהו על יאשיהו" (דה"ב ל"ה, כה) וע"פ חז"ל הוא גם חיבר את איכה ("קינות" בלשון חז"ל), וכך מצאנו כאן שדוד מקונן על שאול ויונתן.

 

מופלא הדבר שדוד אשר נרדף על ידי שאול במשך תקופה ארוכה והיו לו כל הסיבות שבעולם לסלוד משאול ודמותו, מקונן על שאול קינה מרגשת ומדגיש את מעלותיו של שאול ואת עזרתו הגדולה לעם ישראל. אין ספק שיש בכך כדי ללמד על דמותו הנאצלת של דוד, אשר נבחר לשמש כמלך ישראל.

 

חלק מהפסוקים בקינה מוכרים מאוד, וגם כיום מרבים לעשות בהם שימוש, בעיקר ביחס לחללי מערכות ישראל. להלן נבאר ונעיר על כמה מהם:

 

"הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים" - 'צבי' הוא כינוי לתפארת, ובכתבי אוגרית צבי הוא כינוי לתואר אציל. דוד מכנה את שאול ויהונתן בתואר 'תפארת ישראל'. במקומות אחרים במקרא, צבי מקביל לחמדה ולכבוד, ואף הרעיה ב"שיר השירים" מדמה את דודה לצבי.

 

"במותיך" - אלו ההרים הגבוהים; "חלל" - משמעו חלל חרב במלחמה, וכאן במשמעות קיבוצית, חללים רבים.

 

"איך"- תמיהה ללא ציפייה לתשובה (מעין "איכה")

 

שיעור הפסוק, אם כן, הוא: ישראל! הצבי על במותיך חלל. איך נפלו גיבורים?!

 

"הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו" - על פי הטעמים, ישנה הפרדה בין "בחייהם" ובין "ובמותם" כך ש"לא נפרדו" מתייחס רק למותם. ה"מצודות דוד" פירש שדוד ויונתן היו אהובים ונעימים לכולם בחייהם, ואף במותם לא נפרדו מאותה אהבה שאהבו אותם. הרד"ק פירש שהם היו אוהבים זה לזה בחייהם, ואף במותם לא נפרדו זה מזה.

 

"איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה" -אפשר שהכוונה לשאול ויהונתן, אולם יש שפירשו שכלי המלחמה הם כלי מלחמה ממש, שנאבדו עם בעליהם.