שמואל ב, יז - עצת אחיתופל ועצת חושי

  • הרב יוסף מרקוס

עצת אחיתופל ועצת חושי (שמ"ב י"ז)

אחת מהדמויות שפגש דוד במהלך בריחתו מירושלים היא חושי הארכי. דוד מבקש ממנו שישוב לירושלים ויעשה עצמו כאילו הוא נאמן של אבשלום, "והפרת לי את עצת אחיתופל" (ט"ו, לד). מסתבר, שכוונתו המקורית של דוד הייתה שחושי יודיע לדוד מה מתכנן אבשלום, אולם למעשה - חושי עשה הרבה יותר מזה.

 

אחיתופל, יועצו של דוד שערק למחנה אבשלום, ידע שדוד מצוי במצב של מנוסה וחוסר מנוחה, ולכן הציע לרדוף אחריו מייד ולהכותו. אחד מהשיקולים שהוא מזכיר הוא שכנראה לא יהיו מתים רבים במתקפה זו כיוון שהעם ינוס, וכך הוא יוכל להרוג את דוד בלבד. ואכן - עצה זו הייתה עצה טובה, והיא התקבלה על דעתם של אבשלום וזקני ישראל. אולם כאן זימנה ההשגחה את חושי, שהציע הצעה חלופית. בניגוד לאחיתופל, שתיאר את דוד בקצרה כ"יגע ורפה ידיים", חושי מתאר את מעלותיו של דוד באריכות, ונעזר במטבעות לשון המבוססים על מאורעות שאכן אירעו לדוד בעבר: "כי גיבורים המה" - כנגד "אלה שמות הגיבורים אשר לדוד" (שמ"א כ"ג, ח); "ומרי נפש המה" - כנגד "כל איש מר נפש" (שמ"א כ"ב, ב); "כדב שכול בשדה" - כנגד "גם את הארי גם את הדב הכה עבדך" (י"ז, לו). כך מנסה חושי להגביר את פחדו של אבשלום מפני דוד ולשכנעו שאין לצאת למלחמה מייד ושיש לגייס קודם כל את הכוחות.

 

בסופו של דבר, אבשלום קיבל את עצת חושי, וכך דוד הצליח להינצל מידיו. ברור שאחיתופל לא השתכנע - שהרי הוא שלח יד בנפשו לאחר שעצתו נדחתה, וכנראה שגם זקני ישראל לא השתכנעו. נראה שזהו סימן היכר נוסף להשגחתו של הקב"ה על דוד: על אף שעצת אחיתופל הייתה סבירה יותר, שכן דוד היה עייף ויגע, וכן היא יכולה הייתה למנוע את מלחמת האחים הקשה, סיבב ה' שעצתו תידחה כדי לאפשר לדוד לעבור את הירדן ולהתארגן לקרב נגד אבשלום.