שני הפסוקים הראשונים של ק"ש

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

מהר''ל נתיבות עולם

שני הפסוקים הראשונים בק"ש

נחתום את הסידרה בעיון בשני הפסוקים הראשונים של ק"ש שמהוים את עיקר קבלת עול מלכות שמים ובהם יש לכוון ביותר. תחילה מבאר המהר"ל כי הפסוק 'שמע' מכיל שני חלקים. בפתיחה ישנה הצהרה על קבלת מלכותו של ה' עלינו ולכן הוא נאמר בלשון רבים 'אלוקינו' להביע בכך שאנו מתכללים עם כל עם ישראל שה' הוא אלוקינו ולא כאדם פרטי ויחידי. לאחר מכן מגיע החלק המצהיר על אחדותו של ה' שעומדת בפני עצמה ואינה תלויה בשום גורם אחר, גם לא בעם ישראל ועל כן ישנה חזרה על שם ה' בתוספת התואר אחד.

הגמרא בפסחים נו ע"א מתארת את המפגש בין יעקב לבניו שחשד שמא אין יש פסול בזרעו והם הצהירו על קבלת מלכות שמים שלימה מצידם והוא הוסיף עליהם 'בשכמל"ו'.

מן הגמרא לומד המהר"ל כי אין קבלת מלכות שמים שלנו קבלה רק של הכלל בדורנו אלא בכך אנו מתחברים לכל הדורות הקודמים בהיסטוריה של עם ישראל החל מיעקב אבינו והאבות הקודמים לו דרך שבטי ישראל שהם ראשית התפשטותו של עם ישראל ועד משה רבינו נותן התורה לעם ישראל. המהר"ל אף מוסיף כי י"ב השבטים ויעקב איתם עולה בגימטריה אחד שמספרו שלוש עשרה להורות שזהו גרעין שלם שמבטא קבלת מלכות שלימה וממילא כל פרט שנוסף אח"כ וודאי דור או ציבור אינו אלא התווספות על גבי אותו גרעין בסיסי שמבטא את גילוי מלכות ה' בעולם.

על התבטאות זאת הוסיף יעקב אבינו את המילים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שהוא חותם השבח של אחדותו ומלכותו של ה'. כדרך שכאשר ח"ו מתחלל שם ה' מהווה משפט זה השלמה ומילוי לאותו חלל שנפער בהופעת שם ה' בעולם כך כאן מחזק הוא את הופעת שמו של ה' בעולם שהחלה על ידי קבלת מלכות ה על ידי עם ישראל לכל דורותיו. אמנם רק יעקב אבינו יכול להוסיף שבח למה שנאמר על ידי בניו אך לא כל אחד מישראל ואפילו לא משה רבינו משום שהוא מייצג של עם ישראל. לכן תיקנו רבנן שיאמרו זאת בחשאי כיון שזה ביטוי לדבר נעלה ונשגב יותר המגיע מעומק הנשמה השוכנת בפנים. ממקור הקדושה שאותה ביטא יעקב כבר בחייו ואמר זאת בקול רם. לכן ביוה"כ שהוא יום קדוש בו הנשמה מוצאת את ביטויה ישנה אפשרות לומר משפט זה בקול רם. כך גם בבית המקדש שזהו מקום הופעת השכינה והקדושה בגלוי נאמר משפט זה בקול.

ר' משה כהן