שתיה בכלל אכילה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

יומא דף עו – שתיה בכלל אכילה

בסוגייתנו למדים כי השתיה הינה בכלל אכילה:

דאמר ריש לקיש: מנין לשתיה שהיא בכלל אכילה - שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירשך ויצהרך, תירוש חמרא הוא וקרי ליה ואכלת. ממאי? ודילמא דאכליה על ידי אניגרון? דאמר רבה בר שמואל: אניגרון - מיא דסילקא, אכסיגרון - מיא דכולהו שלקי!

רבה בר שמואל מפרש שהמילה אניגרון פירושה הוא מי התבשיל, ולא התבשיל עצמו; כך נאמר גם בתלמוד הירושלמי על מסכת שביעית (פרק ח' הלכה ב')

כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו לשתות אניגרון ולא איקסגורין ולא יין ושמרים

הסוגיה ממנה לקוח הקטע עוסקת באכילת פירות השביעית. בסוגיה זו נאמר שאף על פי שאסור להפסיד את פירות השביעית, מכל מקום אין חיוב לשתות את המים שנשארו מהתבשיל. דחיית הגמרא היא משום שניתן לקיים את הכתוב 'וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים' (דברים פרק יד פסוק כג), בכך שניתן לבשל את התבשיל ביין של מעשר שני והיין שבתבשיל נאכל ולא נשתה.

כלומר, על אף שרוב יין נעשה לשתיה, משום שמשתמשים ביין גם לצורך תבשיל מותר לעשות אותו מיין של מעשר שני. מהמשנה במסכת שביעית נראה שדין זה נכון גם ליין של שביעית (פרק ח, משנה ב)

שביעית ניתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה לאכול דבר שדרכו לאכול ולסוך דבר שדרכו לסוך לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן וכן בתרומה ובמעשר שני קל מהם שביעית שנתנה להדלקת הנר.

כלומר, אין חיוב לשתות את האניגרון שבישלו ביין, ולא יהיה בכך איסור לעשות זאת לכתחילה משום שזו דרך השימוש בו.

הרב ירון בן צבי