תולדות עבודת ה' במזבחות (קב) – איסור הבמות (עח)

  • הרב יצחק לוי

בשיעור זה נדון בעבודת ה' בימי יהורם בן יהושפט ובימי אחזיהו בן יהורם (בעיקר דרך מעשי יהוא).

 

יהורם בן יהושפט

במלכים הספר פותח בתיאור מלכותו כך:

"וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'"        (מלכים ב ח', י"ח).

אין ספק כי הנישואין עם בת אחאב השפיעו השפעה רעה על זיקת יהורם לקב"ה והנהגת הממלכה שלא על פי ה'. לכן נאמר בפסוק הבא – "וְלֹא אָבָה ה' לְהַשְׁחִית אֶת יְהוּדָה לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ לָתֵת לוֹ נִיר לְבָנָיו כָּל הַיָּמִים" (מלכים ב ח', י"ח). כלומר באמת היה מן הראוי להשחית את ממלכת יהודה בגלל מעשי יהורם, אלא שבזכות הברית שכרת ה' עם דוד המלך נמנעה השחתת הממלכה. בהמשך הכתוב נותן תיאור תמציתי של המלחמה באדום, דבר המוביל לפשיעת אדום מתחת יהודה. לאחר מכן הכתוב מסכם את ימי יהורם.

מלכות יהורם מבוארת ביתר הרחבה בדברי הימים. הכתוב מנמק את בחירת יהושפט ביהורם בנו שימלוך אחריו מפני שהוא הבכור. בעל סדר עולם רבה בפרק יז מציין כי יהושפט המליך אותו עוד בחייו, עם חזרתו מן המלחמה לאחר שהרגו עמון מואב והר שעיר. יהורם בתחילת מלכותו הורג את כל אחיו בחרב, וכן שרים רבים, מה שאומר שרבים התנגדו למינויו.

גם כאן מתוארת פשיעת אדום, אך מובא לה נימוק – "כִּי עָזַב אֶת ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתָיו" (דברי הימים ב כ"א, י'). עזיבת ה' הביאה באופן ישיר לפשיעת אדום ותוצאותיה, ומיד הכתוב מתאר זאת – "גַּם הוּא עָשָׂה בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה" (דברי הימים ב כ"א, י"א). ההקשר בו הדברים מופיעים מלמד ככל הנראה שמדובר על במות לעבודה זרה ולא במות לעבודת ה.

מעבר לחטא של המלך עצמו הוא מחטיא את ממלכתו. אליהו הנביא שולח אליו מכתב:

"כֹּה אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי דָּוִיד אָבִיךָ תַּחַת אֲשֶׁר לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי יְהוֹשָׁפָט אָבִיךָ וּבְדַרְכֵי אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַתַּזְנֶה אֶת יְהוּדָה וְאֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם כְּהַזְנוֹת בֵּית אַחְאָב וְגַם אֶת אַחֶיךָ בֵית אָבִיךָ הַטּוֹבִים מִמְּךָ הָרָגְתָּ: הִנֵּה ה' נֹגֵף מַגֵּפָה גְדוֹלָה בְּעַמֶּךָ וּבְבָנֶיךָ וּבְנָשֶׁיךָ וּבְכָל רְכוּשֶׁךָ" (דברי הימים ב כ"א, י"ב-י"ד).

 

לגבי עצם שליחת המכתב מאליהו

תחילה זהו חידוש במובן שאליהו עד אז נבא בממלכת ישראל ולא בממלכת יהודה. שנית, בעל סדר עולם רבה בפרק יז קובע ש"דבר היה לאליהו שבע שנים משנגנז". וסביר להניח כי המכתב הובא ליהורם על ידי אחד מבני הנביאים.

וכך לשון רד"ק על אתר:

"זה היה אחר שעלה וענין זה כי נגלה אליהו ברוח הנבואה לאחד מן הנביאים ושם בפיו דברי המכתב הזה ואמר לו שיכתבו במכתב ויביא המכתב ליהורם ויאמר לו שזה המכתב שולח אליו אליהו כדי שיחשוב יהורם שזה המכתב בא לו מן השמים ויכניע לבבו וידע כי רעה גדולה עשה"            (רד"ק דברי הימים ב כ"א, י"ב).

מדוע שיהיה ענין מיוחד לאליהו הנביא במכתב להתגלות למלך יהורם?

המלבי"ם עונה לשאלה זאת תשובה יפה. היות ואליהו ניבא על כיליון בית אחאב והוא היה חתן אחאב חלה "נבואתו בו שיהיה נכלל באבדן בית אחאב כמו שאחזיה שהיה נכד אחאב מת עם יורם" (מלבי"ם דברי הימים ב כ"א, י"ב).

ישנה כאן השלמת מאבקו של הנביא אליהו באחאב ובבית אחאב שהכניס את העבודה הזרה באופן מובהק ומלכותי בממלכת ישראל. עניין זה כל כך עקרוני שיכולה להיות הופעה נבואית מאליהו על ידי אחד מן הנביאים. על פי הבנה זאת, יהורם בן יהושפט נתפס כחלק ישיר ממורשת בית אחאב גם במובן המשפחתי וגם במובן הרוחני הלאומי.

ועתה לתוכנו של המכתב. מלכות יהורם כאן מוצגת כניגוד למלכות יהושפט ואסא. אין ספק כי המלך יהושפט היה אחד מן המלכים הצדיקים ביותר מבין כל מלכי בית דוד הן בהליכתו בדרכי דוד אביו, הן בשמיעת דברי הנביאים שניבאו אליו והן מכח אמונתו ודבקותו בה', בכך שאויבי ממלכת יהודה ידעו כי "וַיְהִי פַּחַד ה' עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹת יְהוּדָה" (דברי הימים ב י"ז, י'; וכן דברי הימים ב כ', כ"ט).

מלכות יהורם שונה בתכלית ממלכות יהושפט ומנוגדת לה. יהורם מזנה את תושבי ממלכת יהודה, עובד עבודה זרה; בניגוד לדברי דוד אביו הוא הולך בדרכי אחאב ומלכי ישראל. אין הוא שומע בקול הנביאים. ה' מעיר על יהורם את רוח הפלישתים והערבים אשר על כושים. הם עולים על יהודה מבקיעים ככל הנראה את חומת ירושלים, שובים את כל הרכוש הנמצא לבית המלך, שובים את בניו ואת נשיו וככל הנראה (על פי דברי הימים ב כ"ב, א') הורגים את כל הבנים הראשונים, עד שנשאר רק יהואחז קטון בניו.

ככל הנראה גורם מרכזי ביותר לשינוי זה הינו החיתון עם בת אחאב. אנחנו רואים שוב את האחריות הישירה של המלך על כל מה שמתרחש בממלכתו הן מבחינת החטאים והן מבחינת העונש.

מעבר לכל ההשלכות הלאומיות והמשפחתיות, הנביא ניבא גם נבואה קשה ביותר גם על המלך יהורם בעצמו:

"וְאַתָּה בָּחֳלָיִים רַבִּים בְּמַחֲלֵה מֵעֶיךָ עַד יֵצְאוּ מֵעֶיךָ מִן הַחֹלִי יָמִים עַל יָמִים... וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם יָצְאוּ מֵעָיו עִם חָלְיוֹ וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים"    (דברי הימים ב כ"א, ט"ו-י"ט).

בסופו של דבר יהורם אכן לקה במחלה קשה ומנוולת לאין מרפא. הכתוב מציין שהוא הלך לעולמו בלא חמדה, ולא עשו לו שרפה כשריפת אבותיו.

ככל הנראה מדובר על שריפת בשמים שהיו שורפים מיטתן וכלי תשמישן; ומה שזכה אסא[1] לא קרה אצל יהורם.

יהורם נקבר בעיר דוד ולא בקברות המלכים. קבורת מלכי בית דוד הייתה הקבורה המלכותית של מלכי בית דוד בתוך עיר דוד – שם נקברו כל מלכי בית דוד מדוד ועד יחזקיהו. יהורם הינו המלך הראשון שעל פי דברי הימים (בניגוד למלכים) נקבר בעיר דוד אך לא בקרבת המלכים.

קבורתו של יהורם שלא בקברות המלכים מבטאת כי חשבו שהוא אינו ראוי לקבורה בקבורת מלכי בית דוד המלכותית. מכאן לומדים שככל הנראה בסמוך למקום הקבורה המלכותית בדרום עיר דוד היה מקום נוסף לקבורה בו לראשונה נקבר יהורם ואחריו מספר מלכים ממלכי בית דוד שלא זכו להיקבר בקבורה המלכותית (ביניהם עוזיהו ואחז).

 

אחזיהו בן יהורם

במלכים הכתוב מציין שהוא מלך שנה אחת ושם אמו עתליהו בת עומרי מלך ישראל "וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא" (מלכים ב ח', כ"ז). אחזיהו הולך להילחם יחד עם יורם בן אחאב. יהוא, שעתיד למלוך על ישראל, רוצה לבצע את השמדת כל בית אחאב. בנוסף, הוא הורג ארבעים ושניים איש אחי אחזיהו מלך יהודה (המספר כולל גם אנשי יהודה ובני אחי אחזיה). בנוסף לרציחת יהורם מלך ישראל, איזבל, שבעים בני אחאב וכל הנשארים לאחאב בשומרון, נרצחים גם בני שושלת בית דוד שהיו בקשרי חיתון עם בית אחאב, ביניהם אחזיהו מלך יהודה ואחי אחזיהו.

בדברי הימים הדברים קצת יותר מפורשים הכתוב בהתייחסו למעשי אחזיה אומר:

"גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב כִּי הֵמָּה הָיוּ לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ: גַּם בַּעֲצָתָם הָלַךְ וַיֵּלֶךְ אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים אֶת יוֹרָם" (דברי הימים ב כ"ב, ג'-ה').

השפעת בית אחאב על אחזיהו מכרעת. אמו עתליהו הגבירה היא העומדת ביסוד מעשיו המרושעים. אנשי בית אחאב הם היועצים לו. מתברר כי הוא הולך בעצתם גם ביחס למציאות הרוחנית הפנימית בממלכת יהודה וגם במדיניות החוץ שלו. בהליכתו עם יהורם בן אחאב למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד וכדרכו של ספר דברי הימים בדמויות שונות ובאירועים אחרים הכתוב מציין כי מעבר למישור האישי והלאומי המתרחש כתוצאה ממעשי בני האדם, ההשגחה הא-לוהית מכוונת את המאורעות כולם:

"וּמֵאֱ-לֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם יְהוֹרָם אֶל יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ ה' לְהַכְרִית אֶת בֵּית אַחְאָב"                      (דברי הימים ב כ"ב, ז').

ושם יהוא מוצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו והוא הורג אותם. הכל כחלק מקיום ההשגחה הא-לוהית.

העובדה שהכרתת יהוא בן נמשי את בית אחאב כוללת בתוכה גם את מלך יהודה באה לידי ביטוי הן אצל יהורם בן יהושפט והן אצל אחזיהו בן יהורם בהריגתם, ומלמדת על החומרה הגדולה בה רואה הקב"ה את מלכותם. בחטאי בית אחאב שאימצו יהורם ובנו אחזיהו הם חוטאים בעצמם והם מחטיאים את כל בני הממלכה. חטא זה הוא חטא עבודה זרה, לא רק עבודה בבמות והפניה לאל אחר, אלא גם שהם לא פנו אל הקב"ה כשהמקדש קיים.

בשיעור הבא נעסוק במלכות יואש בו אחזיהו.

 

[1]   "וַיֶּחֱלֶא... בְּרַגְלָיו עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ... וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֲשֶׂה וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד" (דברי הימים ב, ט"ז, י"ב-י"ד).