תעניות החורבן לדורות

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

ראש השנה דף יח' - תעניות החורבן לדורות

במשנה בדף י"ח נאמר, שיש לשלוח שלוחים על קידוש חודש אב כדי שידעו הכל אימתי יש להתענות. הגמרא מקשה מדוע שלא ישלחו שלוחים גם על שאר תעניות החורבן - י"ז בתמוז ועשרה בטבת, ומשיבה שתעניות אלה אינן בגדר חיוב גמור:

"בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה; יש שמד - צום; אין שמד ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין".

מהו ה"שלום" המאפשר לוותר על תעניות אלה? רש"י כאן פירש:

"שאין יד הגויים תקיפה על ישראל".

לדעת רש"י, מדובר על שלום הנוגע ליחס בין ישראל ובין אומות העולם. הרשב"א הציע פירוש אחר:

"פירוש בזמן שיש שלום שישראל שרויין על אדמתן".

לדעת הרשב"א, השיבה אל ארץ ישראל היא השלום המובטח, המוליך אל ביטול תעניות החורבן. הרשב"א שם מוסיף וכותב, שזמנו שלו, כאשר ישראל אינם על אדמתם אך אינם נרדפים באופן מיוחד, הוא זמן של "רצו מתענין רצו אין מתענין", ועל כן לדעתו המעוניין שלא להתענות בתעניות החורבן - פטור מהן.

הריטב"א הציע פירוש שלישי לשלום:

"כי בזמן שיש שלום כלומר שישראל שרויין על אדמתם ובית המקדש קיים יהיו לששון ולשמחה".

לדעת הריטב"א, אין די בשיבה לארץ, ויש צורך גם בבניין בית המקדש. ביחס לדברי הרשב"א הנ"ל מעיר הריטב"א (ומקור הדברים בתורת האדם לרמב"ן), שהתענית בזמן הזה אינה תלויה ברצון הציבור, שכן כבר קיימו וקיבלו עליהם ישראל להתענות בכל תעניות החורבן, כפי שאנו נוהגים עד עצם היום הזה, וכפי שהובא להלכה בטור ובשולחן ערוך (אורח חיים, תק"ן).

שלושת הפירושים שלפנינו נוגעים מאוד לענייני דיומא - ליום ירושלים הממשמש ובא. לפני ארבעים ושבע שנים, זכה עם ישראל לקיום מושלם של פירוש רש"י כאן, שכן יד ישראל היתה תקיפה על אויביהם. ההאחזות בארץ ישראל במלחמת ששת הימים הפך להאחזות של קבע, ועל כן על פי פירושו של הרשב"א יש לראות בכך שלום של ממש, שכן ישראל יושבים על אדמתם. מאידך גיסא, לצערנו, שיחרור ירושלים לא הוביל לבניין בית המקדש. שמו של הקב"ה שלום, ושכינת שלומו טרם שרתה באופן מלא על כנסת ישראל.

דומה, שאת יום ירושלים, ובמידה מסוימת אף את תשעה באב, עלינו להקדיש להתבוננות ולמחשבה על שניות זו, ועל הדרך לקרב את ירושלים של מטה, ההולכת ונבנית על ידי בניה-בוניה, אל ירושלים של מעלה, הצמאה להשבת השכינה כימי עולם וכשנים קדמוניות.

הרב אביהוד שורץ