תפילין של רש"י ותפילין של ר"ת

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יוםיומי

מנחות לד – תפילין של רש"י ותפילין של ר"ת

בסוגייתנו מופיעה אחת המחלוקות היותר ידועות ביהדות: מחלוקת רש"י עם נכדו רבנו תם בדבר סדר פרשיות התפילין. בגמרא (לד:) נאמר:

"ת"ר: כיצד סדרן? קדש לי והי' כי יביאך מימין, שמע והי' אם שמוע משמאל.
והתניא איפכא!
אמר אביי, לא קשיא: כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח, והקורא קורא כסדרן."

רש"י פירש לפי מסקנת הגמרא שהפרשיות מונחות כסדר כתיבתן בתורה, מימין לשמאל, מנקודת המבט של הקורא: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע.

אמנם רבנו תם פירש, מתוך דיוק לשון הברייתא שחילקה בין צמדי הפרשיות, ששתי הפרשיות הראשונות מסודרות מימין לשמאל, ושתי הפרשיות האחרונות מסודרות משמאל לימין. כך שהסדר מנקודת המבט של הקורא יהיה (מימין לשמאל): קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע.

מחלוקת זו תפסה מקום של כבוד ביהדות. ממצאים ארכיאולוגיים הראו שכבר בתקופת בית שני התקיימו שתי הדעות ביחס לסידור הפרשיות, ואף מן השמים לא אוו להכריע את מחלוקת (שו"ת מן השמים סי' ג):

"והשיבו: אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה." (בהמשך מבואר שדעת הקב"ה היא כרבנו תם ודעת הפמליא של מעלה היא כרש"י)

נראה שהיכולת לומר במחלוקת זו ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" נובעת גם מן העובדה שקשה להבין מהם העקרונות ההלכתיים שעומדים בבסיסה. בגמרא לא הובא מקור או נימוק כלשהו לסדר הפרשיות, ואף לא ברור אם יש משמעות מהותית לסדר הפרשיות או שמא הסדר נובע רק מהצורך של פרשיות מסוימות להיות פנימיות ושל אחרות להיות חיצוניות (עי' בחי' הגרי"ז על אתר).

על אף שדברים אלו עומדים ברומו של עולם, ננסה להבין מעט את יסוד המחלוקת על דרך הפשט. בהסבר דעת רש"י ניתן לומר בפשטות שהפרשות צריכות להיות כסדר שהן מסודרות בתורה, משום שהסדר שבתורה מהווה רצף אחד בעל משמעות. בשתי הפרשיות הראשונות הדבר מובן יותר, משום שגם בתורה הן סמוכות זו לזו, אך גם בפרשיות האחרות ניתן לומר שיש משמעות לסדר ביניהן למרות שנכתבו במרווחים גדולים.

לאור הדברים, יש להבין בדעת רבנו תם שכל אחד מצמדי הפרשיות מהווה יחידה עצמאית. משום כך יש משמעות לסדר הפנימי של שתי הפרשיות הראשונות מימין לשמאל ושל שתי הפרשיות השניות משמאל לימין. אמנם עדיין יש לבאר מדוע שתי הפרשיות האחרונות מסודרות משמאל לימין. נראה שסדר זה לא מוגדר כ"משמאל לימין", אלא כ"מימין לשמאל" מנקודת המבט של המניח, לעומת הפרשיות הראשונות שהן מימין לשמאל מנקודת המבט של העומד מבחוץ. הפער בין נקודות המבט נובע מתפקידם השונה של שני צמדי הפרשיות- הצמד הראשון מבטא את האות החיצוני על יציאת מצרים, אשר ניתן כתשובה לשאלותיו של "בנך", וממילא הוא מסודר לפי נקודת המבט של הקורא. אך הצמד השני של הפרשיות מבטא את המחויבות הפנימית של האדם המניח את התפילין כלפי הקב"ה, וממילא הוא מסודר לפי המניח.

הבנה נוספת בשיטת רבנו תם עולה מלשון התוספות שהדגישו שלפי ר"ת ה"הויות (מלשון 'והיה')" נמצאות יחד כלפי פנים. כלומר, שתי הפרשיות החיצוניות, קדש ו-שמע, הן פרשיות של ציווי המוטל על האדם, והן האמצעי שבעזרתו ניתן להגיע 'פנימה' אל פרשיות ה"הויות" שבהן מופיע גם השכר האלוקי- "והיה כי יביאך אל הארץ", "ונתתי מטר ארצכם".

הרב אברהם סתיו