תשלומי נזק על חפץ מבוטח

  • הרב שמואל שמעוני

תשלומי נזק על חפץ מבוטח

כידוע, התורה חייבה את מי שמזיק נכס של חבירו, שנאמר "ומכה בהמה ישלמנה" (ויקרא כ"ד, כא). מה הדין אם הנכס שניזוק היה מבוטח, והניזק לא הפסיד כלל מהנזק?

לכאורה, המזיק יכול לטעון כלפי הניזק שהוא אינו חייב לו כלום, שכן הוא לא גרם לו הפסד - הוא נשאר בדיוק עם אותו רכוש שהיה לו קודם (או, לפחות, רכושו נותר באותו שווי). אין זה משנה שהניזק שילם במשך שנים רבות לחברת הביטוח, שכן ממילא הוא לא היה מקבל את הכסף בחזרה גם אלמלא הנזק היה מתרחש. לכן, מעשה הנזק לא פגע בו כלל.

אמנם, ה"אור שמח" (הל' שכירות פ"ו) טען שהמזיק חייב לשלם על אף הביטוח. לדבריו, פוליסת הביטוח של הניזק היא חוזה בינו לבין חברת הביטוח, שעל פיו חברת הביטוח חייבת לשלם לו בנסיבות מסויימות. חוזה זה אינו מפחית כהוא זה מחיובו של המזיק לשלם לניזק על נזק שגרם לו.

את סברה זו הוכיח ה"אור שמח" מהגמרא בבבא-קמא קטז ע"א, העוסקת באדם שהתחייב לשלם לחבירו על חמורו שנשטף בנהר, והחמור אמנם נשטף אך בדרך פלא ניצל. הגמרא קובעת שהנס שאירע אינו גורע מחובת התשלום, שכן "משמיא הוא דרחימו עליה" - זהו רווח חיצוני, שאינו מפחית מאחריות הצד השני.

מנגד, בעל שו"ת "הרי בשמים" (מהדורה תניינא סי' רמ"ה) חלק על ה"אור שמח", ופטר את המזיק מתשלום על נזק לרכוש מבוטח. לדבריו, הגמרא בבבא-קמא דנה בהצלה חריגה, שאכן אינה מעניינו של המזיק. הסדר של חברת ביטוח, לעומת זאת, אינו 'הצלה חריגה', שכן הוא קובע פיצוי אוטומטי על כל נזק שייגרם. לכן, מעשה המזיק לנכס מבוטח אינו נחשב לנזק כלל, וממילא אין צורך לשלם עליו.

הערה חשובה הוסיף בהקשר זה בעל שו"ת "מנחת יצחק" (חלק ג' סי' קכ"ו): גם לשיטת ה"הרי בשמים", שהמזיק פטור מתשלום, הניזק רשאי לתבוע ממנו החזר אם תעריפי הביטוח שלו יעלו בעקבות הנזק. עליית התעריפים אינה נחשבת ל"גרמא", כי הניזק יכול לטעון שאם המזיק אינו מסכים לשלם - הוא יוותר על הביטוח, ויתבע ממנו את התשלום כולו.