06: ואנכי הסתר אסתיר

  • הרב עזרא ביק

ואנכי הסתר אסתיר* / הרב עזרא ביק

שאלות מספר הטרידו מאז ומעולם את המעיין במגילה. השאלות העיקריות מתייחסות להסתר הפנים, לאי התגלות השכינה, לאי איזכורו של שם שמיים במגילה ולאופן תאור ההתרחשויות המבליטה את מקריות הדברים.

ההסבר המקובל הוא שיש להכיר את יד ה' גם במציאות הרגילה והטבעית ולראות את פועלו במהלך ההיסטוריה. אלא שבמקומות אחרים הנוקטים בדרך דומה, כבספרי נביאים ראשונים, הרי שבסופו של כל מאורע נזכרת ומוסברת דרך התערבותו של ה' במאורע. ואילו במגילה - הסתר גמור.

זאת ועוד - בדרך כלל סיפורי צרה וגאולה נוגעים לכלל ישראל ולסכנה האורבת לו כעם. כאן, לעומת זאת, המדובר ביחידים. בניגוד לחנוכה למשל, שאין מלחמתו של יהודה המכבי מלחמה אישית כנגד יוון, הרי שפה המאורעות החלו בשל התנגשות אישית בין מרדכי להמן. לכאורה סיפור זה, שאינו עוסק בכלל העם ואינו משפיע ותורם על המהלך ההיסטורי שלו, אין מקומו בתנ"ך.

אנו אף חשים לעיתים בחוסר נוחות מהפן הגלותי שבסיפור - לפנינו אשה יפה שמסתירה את יהדותה רוב הזמן, ומפתה את המלך ע"י יין תוך כדי התרפסות בפניו, זאת ע"מ להציל את עמה. בזכותו של אדם המקורב לשלטון ומשתדל לפניו ניצל עם ישראל, ולא בזכות ניצחון בקרב.

חז"ל כבר לימדונו שבמתן תורה כפה הקב"ה הר כגיגית על בני ישראל שיקבלו התורה, ואילו בפורים קיבלוה מעצמם, מרצונם.

המהר"ל מוסיף ומבאר, שכשהקב"ה מתגלה בקולות וברקים, אין כל בריה יכולה לעמוד ולומר דבר אחר מלבד "נעשה ונשמע", ולכן אין זו קבלה מרצון. בפורים, שלא היתה הופעת שכינה, התקיימה הקבלה האמיתית, דווקא מתוך הסתר פנים.

אולם נראה שיש אף יותר מזה. במתן תורה למעשה לא היתה כלל קבלה אלא רק מתן ואילו בפורים לא היה מתן אלא רק קבלה. שכן כששכינת א-להים נמצאת ומתגלית אין קיום לאדם, ולהיפך. כביכול יכולים אנו לומר שכשיש א-להים אין אדם וכשיש אדם אין א-להים (אנו כמובן מכוונים דברינו להתגלותו ולא למציאותו ולהשגחתו). שהרי אם יש התגלות א-להים אין האדם יכול להעמיד רצונו כנגד רצון ה' ואף לא ביחד עימו.

היחיד צריך לגלות את עצמו ולא לחפש את א-להים ולהורידו לארץ. זה גם מה שהורה מרדכי לאסתר - לא פרטי הלכות דרש ממנה, אלא חיפוש פנימי מאין באה ומה זהותה העצמית. וכך אכן נהגה אסתר - אין בדבריה מילות ביטחון בה' שיסייע לה, אלא היא לבדה - "וכאשר אבדתי אבדתי".

כאמור, אפשרות זו ניתנת לאדם רק במצב של הסתר פנים, בו יוכל לגלות בעצמו את צלם א-להים שבו.

ואכן כן, יש גלותיות במגילה, אך גם לזו חשיבות רבה. רק במצב של גלות כל יחיד נמצא בפני עצמו; ביהמ"ק, בו מתגלה השכינה, חרב, ואין ישראל נמצאים ביחד על אדמתם, אלא מפוזרים הם בעמים. רק במצב זה יכול האדם לגלות באמת את פנימיותו שלו, ללא השפעות זרות.

 


* סיכום שיעור שהועבר באדר התשנ"א. עפ"י סיכומו של מוטי שטרן.