27: זווית אישית - למורנו ראש הישיבה הרב עמיטל בהגיעו לשיבה

  • הרב יוסף צבי רימון

זווית אישית - למורנו ראש הישיבה הרב עמיטל בהגיעו לשיבה / יוסף צבי רימון

קשור הענן על ראש ההר
לברוית, אינו נראה כלל
אך איש החזון למרחוק צופה
ורבנו יהודה את הענן רואה.

מאות תלמידים ובניינים רבים
וקול תורה השואג למרחקים
עצים ופרחים בהדר פורחים
את שממון ההר בחיים מפריחים.

את רבנו אהרן לצידו מזמין
והחלום המופלא הולך ומגשים
יחדיו כאחד את השלהבת מעלים
ומהר-עציון זורחת למרחקים.

באחדות מרהיבה כל העת צועדים
בשיתוף מופלא יחדיו פועלים
עד שעל אחד לספר אם באים
מיד לרעהו אנו נזקקים.

על ימים נוראים לפני מספר שנים
אספר בקצרה, ארנן בשבחים
כיצד מרבותינו שבענווה ספוגים
דרך-ארץ למדנו – מוסר לנצחים.

מי את יונה יפטיר השנה?
תהה הגבאי מבקש עצה
גורלות הפיל והפור עלה
רבנו אהרן יכובד בהפטרה.

רבנו אהרן בשומעו את הבשורה
אל הגבאי אמר בנימה בטוחה:
זאת הכבודה לא לי מגיעה
אל הרב עמיטל היא ראויה.

הרב עמיטל את הגבאי שמע
ומפיו בקעה תשובה דומה:
אל הרב ליכטנשטיין גש נא
כי לו תינתן זו העליה.

טולטל הגבאי כיונה בספינה
ולרב עמיטל לבסוף פנה
הלך הרב אל רבנו אהרן
ואמר לו בזו הלשון:

אתה את ההפטרה תקרא
ואני את הברכות אברכה.
תלמידי הישיבה מן הצד מסתכלים
פונים זה אל זה תמהים ושואלים,

כלולם ישנם עוד כאלה ראשי ישיבה
כמו בישיבתנו הקדושה?

היכן עוד שני מאורות
שזה לכבודו של זה חרדים
ולכבודם הם אינם דואגים.

לספר אם נמשיך
לא נגמור במהרה,
רק שני דברים
על רבנו יהודה בקצרה.

ללא תחפושת וללא מסכה
בלי מסך ובלי עלטה
פיו ולבו של רבנו הנפלא
שווים זה לזה בטבעיות נפלאה.

עולם חרב רבנו ראה
ובעולם בנוי זכה וצפה
אך לא כצופה מן הצד היה
כי במו ידיו נדבך בנה.

רעייתו לצדו כל העת מסייעת
ובבניין הגדול את חלקה נוטעת
מים שקטים עמוק חודרים
ותלמידי הישיבה את עזרתה מוקירים.

כל זאת מאתנו תלמידיך באהבה,
מורנו ורבנו בהגיעך לשיבה
אל א-ל נתפלל נבקש עתירה
כי עוד שנים רבות עם רעייתך לצדך,
תזכה להמשיך בזאת הבנייה.