מגילה | דף טז | אורה זו תורה

אחת הדרשות המפורסמות מן המגילה מצויה בסוגייתנו:

"'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר' – אמר רב יהודה: 'אורה' זו תורה, וכן הוא אומר 'כי נר מצוה ותורה אור'".

מה עניין תורה אצל נס הפורים? רש"י כאן מפרש שהמן הרשע גזר על ישראל שלא יעסקו בתורה, והניצחון על המן היה למעשה ניצחונה של תורה. רבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו של הבעל שם טוב, הוסיף על כך (תולדות יעקב יוסף, פרשת בראשית) כי הפורענות הגדולה בימי המן באה בגלל המחלוקת בעם ישראל ומשום שהיו בגדר "מפוזר ומפורד". אסתר הוסיפה לאחדות ישראל כאשר פקדה על מרדכי "לך כנוס את כל היהודים", ובכל פעם שעם ישראל מתאחד לאחר פירוד, שורה עליו אור התורה, בבחינת "ויחן שם ישראל נגד ההר" – כאיש אחד בלב אחד.

ואמנם, חז"ל קשרו את מתן תורה עם נס הפורים, כדברי הגמרא במסכת שבת (פח ע"א):

"'ויתיצבו בתחתית ההר' – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם... אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב 'קימו וקבלו היהודים' – קיימו מה שקיבלו כבר".

חג הפורים מסמל, במידה זו או אחרת, את קבלת התורה בהסכמה וברצון, ולא בדרך של אונס וכפייה.

בעיוננו לדף י' עמדנו על כך שחג הפורים מבטא את המהות הפנימית, הנסתרת. דומה שגם קבלת התורה משתלבת בעניין זה. סוגייתנו מבחינה בין המצווה, שאינה אלא נר, ובין התורה, שהיא אור. המהר"ל (תפארת ישראל פרקים י"א וי"ד) עומד על ההבחנה המהותית שבין הנר והאור, ותורף דבריו הוא שהנר מוחשי, בעוד האור מופשט. הנר הוא כלי גשמי ומצומצם, וכך גם המצוה מתקיימת בפועל ממש במציאות הגשמית. אך האור איננו דבר גשמי. האור הוא ישות מופשטת, עדינה יותר ופנימית יותר. כך גם התורה, מסביר המהר"ל, מבקשת לגעת באותן נקודות פנימיות ורוחניות שבאדם, בשכל ולא רק במעשה.

המהר"ל מדגיש את כוחה של התורה להשפיע על השכל והמחשבה, אך מוסיף כי היא משפיעה כמובן גם על הרגש והדבקות. השפת אמת (פורים תרמ"ח) מסביר זאת באופן מופלא, ומבאר על דרך זו גם את אותה הסוגיה במסכת שבת:

"איתא בגמרא 'אורה זו תורה', וצריך ביאור, ומה שינה הכתוב את טעמו ולא פירש ליהודים היתה תורה?!... אבל הענין הוא שזה עצמו היה הגאולה והישועה, שהרגישו בני ישראל זאת בנפשותם, כי התורה היא האורה... ובאו לאמונת התורה, ונתמלאו אורה בכח התורה... וזה עצמו מה שדרשו חז"ל הדר קבלוה בימי אחשורוש".

התורה הממלאה את הנפש באורה היא תורת אמת, וזוהי קבלת תורה גמורה.

הזיקה שבין התורה-האורה ובין הפורים הובאה גם להלכה. כך כתב הרמ"א (אורח חיים תרצה, ב):

"טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר: 'ליהודים היתה אורה ושמחה', ודרשינן אורה זו תורה".

בתוך שמחת הפורים הרבה, ובכל ימות השנה, יש להקדיש זמן מספיק גם ללימוד התורה.