הוספות רמב"ן לפירושו לתורה
מתוך מגדים - ביטאון לענייני מקרא - גיליון מב (אייר תשס"ה) - הוצאת תבונות
המאמר האחרון מאמר רחב היקף, בו מ' סבתו עוסק בתהליך יצירתו של פירוש רמב"ן לתורה. רמב"ן השלים את פירושו בספרד, ומשעלה לארץ ישראל שלח לחו"ל רשימות ארוכות של קטעי השלמה לפירוש (ורשימות אלו באות בכמה כתבי יד). הכותב, מ' סבתו, בחן שני כתבי יד המייצגים את המהדורה הראשונה של הפירוש, והשווה את נוסחם אל הנוסח המקובל בדפוסים. בהשוואה זו נחשפו עשרות קטעי פירוש של רמב"ן שלא היו כלולים במהדורה הראשונה של הפירוש, ובכל זאת אינם כלולים ברשימות הידועות של תוספות רמב"ן. בכל אחד מן המקרים הנדונים, הכותב מוכיח כי אכן מדובר בקטע של תוספת, ומסביר מה סבר רמב"ן במהדורתו הראשונה ומה נתחדש לו בעת שהוסיף את הקטע החדש לפירוש.
*****
פתיחה
במאמרי 'על נוסח פירוש רמב"ן לתורה'[1] הערתי כי כבר בשנת תש"י העמיד הרב מ"צ אייזנשטט על כך שבפירוש רמב"ן לתורה המצוי בדפוסים שלפנינו נכללו הוספות שהוסיף רמב"ן לפירושו לאחר עלייתו לארץ.[2]
עובדה זו מוכחת בלא ספק מדברי רמב"ן לבראשית ל"ה, טז, ששם דן רמב"ן בפירוש הביטוי 'כברת ארץ', ולאחר שהעדיף את פירוש רד"ק על פירוש רש"י חזר וכתב:
זה כתבתי תחילה. ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל. והנה הוכחש הפירוש הזה, וגם דברי מנחם, אבל הוא שם מדת הארץ, כדברי רש"י... וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות... על כן אני אומר שהכתוב שאומר 'קול ברמה נשמע' (ירמיהו ל"א, יד), מליצה כדרך משל, לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר, עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר, לבנה בנימין.
דברים אלו מלמדים בבירור כי פירושו היה גמור לפני עלייתו לארץ, ולאחר עלייתו הוסיף הגהה לפירושו לאור מה שנגלה לעיניו בארץ. דבר זה מוכח גם מדבריו של רמב"ן באותו נושא בבראשית מ"ח, ז:
כי היא לא מתה בדרך, רק ברמה, שהיא עיר בארץ בנימין, ושם נקברה.
דברים אלו מתאימים לדעתו לפני עלייתו לארץ. ואף על פי ששינה את דעתו, ובעקבותיו את פירושו לבראשית ל"ה, טז, נשארו דבריו בבראשית מ"ח, ז בלא שינוי, ללמדך שההוספות נוספו לאחר שהיה הפירוש גמור.
עוד הערתי שם, שבנושא זה דן בהרחבה הרב קלמן כהנא.[3] הוא בדק חמישה כתבי יד של פירוש רמב"ן לתורה, וגילה כי בארבעה מהם מצויה בסוף הפירוש רשימה של הוספות רמב"ן לפירושו בצורה מרוכזת, תוך ציון מפורש בראשה שאלו ההוספות שרמב"ן הוסיף לאחר עלייתו לארץ. כך למשל כתוב באחד מכתבי היד בראש הרשימה: "אלו התוספות שהוסיף הרב ז"ל בפירוש זה בהיותו בעכו", ובכתב יד אחר: "אחר שהלך הרב הגדול ר' משה ב"ר נחמן לעכו שלח משם מה שהוסיף על פירושיו אלו לכתוב כל דבר ודבר על מקומו". מנוסח זה ברור, שהוספות אלו נוספו לאחר עלייתו לארץ, והן נשלחו לתפוצות כדי שהמעתיקים יוסיפון לפירוש. כל הוספה כוללת, מלבד מראה המקום, גם מספר מילים לפניה ולאחריה, כדי שניתן יהיה לקבוע במדויק את המקום שבו יש לשלבה.[4] חשוב לציין שאין התאמה מלאה בין הרשימות השונות.
הרב כהנא פרסם במאמרו הנ"ל רשימה מרוכזת של כל ההוספות ואף צירף להן מספר הערות חשובות. כל ההוספות כלולות בדפוסים למעט אחת.[5]
להלן סיכום הנתונים כפי שלמדתים מתוך מאמרו של הרב כהנא:
סימני כתבי היד שבדק הרב כהנא[6]
1. כתב יד המוזיאון הבריטי, הרלי 5703, מרגליות 208. מספר הסרט במכון לתצלומי כתבי יד בירושלים - 4871. סימנו אצל הרב כהנא - ה.
2. כתב יד פרמה פלטינה 3535. מספר הסרט במכון - 14042. סימנו אצל הרב כהנא - פ.
3. כתב יד מינכן Cod. Heb. 137, 138. מספר הסרט במכון - 1187, 1188. סימנו אצל הרב כהנא - מ.
4. כתב יד פרמה פלטינה 3258, דה רוסי 1378[7] (פיטרו פירו 1). מספר הסרט במכון - 13945. סימנו אצל הרב כהנא - א.
5. כתב יד פוּלדָא Qu.A.2. מספר הסרט במכון - 2141. סימנו אצל הרב כהנא - ד.[8]
מספר ההוספות על פי כתבי היד שבדק הרב כהנא
בראשית - 60. כולן מנויות בכתבי יד ה, פ בלבד.
שמות - 12. כולן מנוית בכתבי יד ה, פ; 10 מתוכן בכתב יד מ; 9 מתוכן בכתב יד א.
ויקרא - 14. כולן מנויות בכתב יד מ; 10 מתוכן בכתבי יד ה, פ.
במדבר - 27. 26 מנויות בכתב יד מ; 4 מתוכן + 1 נוספת בכתבי יד ה, פ.
דברים - 21. 19 מנויות בכתב יד מ; 2 אחרות בכתבי יד ה, פ.
סך כול ההוספות המתועדות ברשימות - 134.
יש לציין שבחלק מכתבי יד אלו משולבות ההוספות גם בגוף הפירוש, ובחלקם חסרות. יש כתבי יד שבהם משולבות רק חלק מההוספות, לעתים בגוף הפירוש כחלק רציף של הטקסט, ולעתים בגיליון בשולי הטקסט. להלן הנתונים כפי שפורטו במאמר הנ"ל:
רשימת ההוספות המשולבות בגוף הפירוש בכתבי היד
בכתבי יד ה, פ משולבות כל ההוספות בגוף הפירוש.
בכתב יד א: בראשית - 3 נמצאות, 27 בגיליון, 30 ליתא. שמות - 10 בגיליון, 2 ליתא. ויקרא-דברים - הכול משולב בפירוש, למעט אחת בויקרא ואחד בדברים.
בכתב יד ד: בראשית - 5 נמצאות, 26 בגיליון, 29 ליתא. שמות - 7 נמצאות, 3 בגיליון, 2 ליתא. ויקרא-דברים - הכול ליתא, למעט אחת בדברים, המשולבת בפירוש.
כתב יד מ: בראשית - 50 נמצאות, 3 ליתא. השאר שייכות לחלק החסר בכתב היד. שמות - 10 נמצאות, 2 בגיליון. ויקרא - 2 נמצאות, חלק בגיליון, חלק ליתא. במדבר - 4 נמצאות, כל השאר ליתא. דברים - אחת נמצאת, כל השאר ליתא.
הממצא ביחס לכתב יד א טעון הסבר. בספרים בראשית ושמות ההוספות חסרות, למעט שלוש יוצאות מן הכלל, ואילו בספרים ויקרא-דברים ההוספות מצויות, למעט שתיים יוצאות מן הכלל. עובדה זו מתבארת מדברי המעתיק בסוף הפירוש, וזו לשונו: "אחר שהלך הרב הגדול ר' משה ב"ר נחמן לעכו שלח משם מה שהוסיף על פירושיו אלו לכתוב כל דבר ודבר על מקומו". כאן באה רשימת ההוספות לשמות, ולאחריה נאמר: "ומה שהוסיף מן ויקרא ואילך תמצאנו כל אחד ואחד במקומו הראוי לו". ברור אפוא, שלמעתיק זה נזדמנה רשימת ההוספות לאחר שכבר העתיק את הפירוש לבראשית ולשמות ולפני שהתחיל להעתיק את הפירוש לויקרא ואילך. הרשימה לא כללה, כנראה, את ההוספות לבראשית.[9] משום כך שילב המעתיק את ההוספות לויקרא ואילך בגוף הפירוש ואת ההוספות לשמות העתיק במרוכז בסוף הפירוש. העובדה שחסרה שם הוספה אחת בויקרא ואחת בדברים יכולה להתבאר כהעלמה רגעית של המעתיק. ואולם, העובדה ששלוש מההוספות לבראשית מצויות בגוף הפירוש היא תמוהה ביותר.[10] אם אכן נשלחו ההוספות במרוכז, ורשימה זו לא הגיעה לידי מעתיק זה, הכיצד ידע על שלוש הוספות אלו?
בדקתי אפוא שלוש הוספות אלו לפי הפניותיו של הרב כהנא. להלן ציוניו:[11]
1. פרק א' פסוק ח (מהד' שעוועל, עמ' כ, שורות 4-5) "הנבראים... ואיננו".
2. פרק ו' פסוק ד (מהד' שעוועל, עמ' מט, שורות 14-17) "באבדן... שיודה".
3. פרק י"ג פסוק יב (מהד' שעוועל, עמ' פב, שורות 20-21) "וזה... הככר".
נעתיק כאן מקומות אלו, ונציין את ההוספות בסוגריים ובאות קטנה יותר:[12]
פירוש רמב"ן לבראשית א', ח
ואל יקשה בעיניך[13] מאמר רבי אליעזר הגדול שמים מהיכן נבראו מאור לבושו, וכן הוא בבראשית רבה עוד, כי בעבור שירצו החכמים[14] לעלות החומר הראשון עד תכלית ולעשותו דק מן הדקים, לא[15] יראו שהשמים שהם גוף מתנועע בעל חומר וצורה הם[16] [הנבראים מן האין, אבל אור הלבוש[17] הנברא הראשון, וממנו יצא חומר ממש בשמים. ונתן לארץ חומר אחר ואיננו] כדקות הראשון, והוא שלג שתחת כסא הכבוד, כי כסא הכבוד נברא, וממנו היה השלג שתחתיו,[18] וממנו נעשה חומר הארץ, והנה הוא שלישי בבריאה.
פירוש רמב"ן לבראשית ו', ד
בימים ההם - לשון ר"ש, בימי דור אנוש, וגם אחרי כן, שראו [באבדן דור אנוש[19] שעלה ים אוקינוס והציף שלישו של עולם ולא נכנעו ללמוד מהם. ור"א פירש גם אחרי[20] המבול, כי בני ענק היו ממשפחת[21] בני האלהים. ואם כן, או תהיינה נשי בני נח מזרעם וידמו להם, או שיודה] במאמר[22] הדורש בעוג שפלט מן המבול, ויוסיף הוא שנמלטו גם אחרים עמו.
להמשך קריאה הקליקו כאן >>.
[1]. מ' סבתו, 'על נוסח פירוש רמב"ן לתורה', מגדים כג, תשנ"ה, עמ' 72-81.
[2]. מ"צ אייזנשטט, 'מכתב הרמב"ן מארץ ישראל בענין צורת השקל ומשקלו', תלפיות, שנה ד, תש"י, עמ' 606.
[3]. ק' כהנא, 'הוספות הרמב"ן לפירושו לתורה', המעין ט (א), תשכ"ט, עמ' 25-47.
[4]. בחלק מהמקרים להלן נראה שלעתים ניצל רמב"ן שיטה זו כדי להכניס תיקוני נוסח לפני ההוספה ואחריה, תיקונים שנדרשו לאור ההוספה. כך הוא גם בחלק מההוספות המתועדות ברשימות ההוספות.
[5]. ויקרא א', יד ד"ה מן התורים או מן בני היונה, הוספה מס' 74 במאמרו של הרב כהנא (לעיל, הערה 3), עמ' 35. הרב כהנא העיר שם, שהוספה זו חסרה בדפוס רומי ונפולי וישנה בדפוס ליסבון. הוספה זו נכללה במהדורתו של הרב שעוועל, פירוש הרמב"ן על התורה ב, ירושלים תש"ך, אבל הוקפה בסוגריים, וצוין שהיא חסרה בדפוס ראשון ובספרים שונים.
[6]. הוספתי לסימוניו של הרב כהנא סימונים מדויקים יותר, על פי הרשום במכון לתצלומי כתבי יד בירושלים. בהזדמנות זו נציין שעל פי הרשום במכון לתצלומי כתבי יד, יש כתב יד נוסף המכיל את הוספות רמב"ן, והוא כתב יד לונדון 209. מספר הסרט במכון - 4863.
[7]. הרב כהנא רשם בטעות 1878.
[8]. כתב יד פולדא אינו כולל רשימת הוספות בסופו. הרב כהנא כלל גם אותו בבדיקה, כיוון שרוב ההוספות אינן משולבות בו בגוף הפירוש. וראה מה שכתב עוד הרב כהנא על כתב יד זה (לעיל, הערה 3), עמ' 29-30.
[9]. והשווה לכתב יד מ, שגם שם רשם המעתיק בסוף הפירוש את ההוספות לאחר כותרת דומה לזו, וגם שם רשומות הוספות לשמות-דברים ואין רשימה לבראשית. נראה אפוא שלשני מעתיקים אלו נזדמנה אותה רשימה, ואין כאן המקום להאריך בכך.
[10]. שלוש הוספות אלו כלולות בחמש ההוספות המצויות גם בכתב יד ד. עיון בדברי הרב כהנא (לעיל, הערה 3) מלמד שלמעשה הוספות אלו מצויות בכל חמשת כתבי היד שבדק.
[11]. הוספות מספר: 1, 5, 20 במאמרו של כהנא (לעיל, הערה 3).
[12]. הנוסח הוא בדרך כלל על פי כתב יד א. לעתים ציינתי שינויים על פי כתב יד פולדא (ד) ודפוס רומי (ר).
[13]. בעיניך] א, עליך דר.
[14]. החכמים] א, נו' עוד ר.
[15]. לא] דר, ולא א.
[16]. הם] דר, ח' א.
[17]. הלבוש] א, נו' הוא דר.
[18]. וממנו-תחתיו] דר, ח' א.
[19]. וגם-אנוש] אר, ח' ד. כנראה השמטה מחמת הדומות.
[20]. אחרי] אר, ח' ד.
[21]. ממשפחת] אר, ממשפחות ד.
[22]. במאמר] אר, במדרש ד.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)