שמואל א | פרק טז | מלך אשר יבחר ה' א־להיך בו

במצוות מינוי המלך מודגש שמי שיבחר את המלך הוא הקב"ה:  "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ–לֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים יז, טו). ובספר שמואל אנחנו רואים קיום של המצווה, כאשר מי שבוחר במלך הוא שמואל על פי ה': הוא בחר בשאול ומשח אותו, ולאחר מכן בפרק שלנו גם משח את דוד.

אם מסתכלים בדקדוק, אפשר לגלות שבחירת המלכים על ידי הקב"ה בספר שמואל היא רק למראית עין. שאול נמשח למלוכה, ומוצג לכל העם על ידי שמואל כמלך הנבחר, בפרק י'. אבל בכל זאת כאשר מגיע מלך בני עמון שאול עדיין "בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה" ולא מתפקד כמלך, ואחרי הנצחון המפואר הוא יזדקק לחדש את המלוכה – הפעם כשהעם מעוניין בו. 

שמואל מחליט לסיים את תפקידו של שאול בעקבות החטא במלחמת עמלק ומודיע לו "קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ:". אך בכל זאת, שאול ימשיך להיות המלך עד יום מותו, וגם אחר כך בנו ימשיך לקיים ממלכה עצמאית שתנהל מאבק מול דוד עד שהעם יחליף את נאמנותו. 

בפרק שלנו, כשדוד מגיע ה' מצווה: "קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא", אבל דוד חוזר לרעות את צאן אביו, והוא יזכה להפוך למלך רק לאחר תלאות רבות ולאחר ששאול ימות והעם יקבל אותו עליהם.

ה' אמור לבחור במלך, והוא גם בוחר. אבל העם, והמלכים, מתעקשים להיות אלה שקובעים. אי אפשר לדעת איך שושלת שאול הייתה נראית אם במקום להיאחז בכיסא, שאול היה בוחר להישמע לצו ה', לפנות את הבמה בכבוד ולעזור לדוד להיכנס לתפקיד בצורה חלקה. אי אפשר לדעת איך המלוכה הייתה נראית אם העם, והמלך, היו זוכרים שהכוח של המלך מגיע בגלל הבחירה של ה'.  ייתכן שהיינו זוכים למלוכה שדומה יותר למודל המקורי – ה' הוא המלך האמיתי, והאנשים שיש להם כתר על הראש הם רק שליחים שיושבים על כסאו.