מלכים ב | פרק יח | מלכות חזקיהו

בתקופה קשה מגיע חזקיהו המלך, עליו מעידים הפסוקים "בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָּמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו" (יח, ה) – ואכן, חזקיהו עושה עבודה יסודית של תיקון דתי – הסרת הבמות, המצבות והאשרות. הטיהור הדתי הנרחב שעורך חזקיהו בירושלים ובכל ישראל מתואר בהרחבה רבה יותר בדברי הימים (פרקים כט-לא). שם מובא שחזקיהו אף מכנס את כל העם לעשיית פסח עליה נאמר "וַתְּהִי שִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלִָם כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא כָזֹאת בִּירוּשָׁלִָם" (דה"ב ל, כו). לא זו אף זו, הפסוקים שם מתארים שבפסח חזקיהו השתתפו אפילו משבטי אפרים ומנשה, אשר, יששכר וזבולון. 

לצד זאת, מפתיעה העובדה שמלך אשור עולה על חזקיהו: "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם" – מלך אשור מצליח לכבוש את כל ערי יהודה הבצורות, ומאלץ את חזקיהו להעלות לו מס כבד, כולל מס מאוצרות המקדש. בהמשך, מגיע רבשקה לצור על ירושלים ונושא את נאום רבשקה המפורסם – בו הוא מנסה לשכנע את העם להיכנע למלך אשור, ולזכות לארץ חלופית. נקודה מעניינת בנאום רבשקה היא טענתו לעם שלא ישמעו לדברי חזקיהו שיש לבטוח בה' – "וְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת  מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם" (יח, כב) – טיהור הבמות של חזקיהו, מנקודת מבט אלילית – נתפס דווקא כפגיעה בעבודת ה', שהרי במות אלה יועדו לה'. ולכן אומר רבשקה לעם – ה' לא יעזור לכם, שהרי פגעתם במזבחותיו לטובת אינטרס פוליטי של ירושלים! אין לדעת האם ועד כמה האנשים הפשוטים בעם קיבלו את הטענות האלה של רבשקה. האם באמת היה מרמור בעם מפעולותיו של חזקיהו? או שמא היו אלה טענות של עובד אלילים שלא באמת הכיר את הלכי הרוח הדתיים של תושבי ירושלים?

כיצד, אם כן, מגיעה ממלכת יהודה למצב ביטחוני כל כך קשה – דווקא בתקופתו של מלך כל כך צדיק? להשלמת התמונה יש לעיין בספר ישעיהו, שבו עולות עוד שתי נקודות חשובות להשלמת התמונה: 1. המצב החברתי: ישעיהו מבקר בחריפות רבה את המצב החברתי בירושלים בתקופת חזקיהו, עיינו למשל בישעיהו פרק א' (שלדעת רבים נאמר בתקופת חזקיהו), ובפרק כ"ב המתייחס לשר בכיר במלכות חזקיהו. 2. ההסתמכות על מצרים: לשאלה זו רומז כבר רבשקה בנאומו. בישעיהו אנחנו מוצאים ביקורת חריפה על הרצון להיעזר במצרים: "הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם ה' לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת: הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם" (ישעיהו ל, א-ב).

ספר ישעיהו עוסק עוד רבות בהתמודדות עם המצב הקשה מול מלך אשור – ועוד נגיע לכך בלימוד ספר ישעיהו בע"ה. בינתיים, מוזמנים לשמוע את שיעורו של הרב יובל שרלו שעוסק בשאלה כיצד ייתכן שמסע סנחריב היה דווקא בתקופתו של חזקיהו הצדיק.

מומלץ גם לעיין במאמרו של הרב יואל בן נון בנושא המלכת חיזקיהו ואיחוד שבטי ישראל. שנשמע בשורות טובות.