ירמיהו כ"א | דרך החיים ודרך המוות

ספר ירמיהו מסודר באופן לא כרונולוגי. עד לכאן ראינו נבואות שבעיקרן מתקופה מוקדמת של ימי ירמיהו וברובן לא כללו התייחסות לזמן בו נאמרו. מכאן ואילך מרבית הנבואות נאמרות עם רקע ספציפי ומופנות למלך ידוע, אך הסדר עתיד לקפץ בין המלכים יהויקים וצדקיהו. [תזכורת קצרה מספר מלכים: למלך יאשיהו הצדיק היו שלושה בנים רעים: הראשון יהואחז מלך תחתיו, ומיד הוחלף על ידי פרעה ביהויקים אחיו. כשיהויקים מת בנו יהויכין מלך תחתיו אך אז הוגלה לבבל, וצדקיהו אחי יהויקים מלך במקומו בירושלים. גם הוא מרד בבבל ואז הגיע החורבן].

הנבואה שלנו נאמרת לקראת סוף הדרך. הבבלים צרים על ירושלים וצדקיהו מבקש מירמיהו שיתפלל לישועת ה'. הבקשה הזו מזכירה את הבקשה של חזקיהו מישעיהו בתקופת המצור האשורי, אך התגובה שונה לחלוטין: "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵסֵב אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים בָּם אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶת  הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם מִחוּץ לַחוֹמָה וְאָסַפְתִּי אוֹתָם אֶל תּוֹךְ הָעִיר הַזֹּאת:  וְנִלְחַמְתִּי אֲנִי אִתְּכֶם בְּיָד נְטוּיָה וּבִזְרוֹעַ חֲזָקָה וּבְאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל". ירמיהו מסביר לצדקיהו שהוא בכלל לא הבין מה מתרחש. זה לא שיש אויב, ו"אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' אוֹתָנוּ כְּכָל נִפְלְאֹתָיו" ויציל מפני האויב. ה' הוא האויב. באותה יד חזקה וזרוע נטויה בה ה' גאל את בני ישראל בעבר (ביציאת מצרים למשל), הוא יכה בבני יהודה כעת.

מה המשמעות של נבואה, כאשר ה' ממילא לא מוכן לסלוח, והדרך לחזרה בתשובה סגורה בפני בני ישראל?

הגזירה על החורבן פועלת בשלבים. בשלב ראשון בני יהודה נדרשו לשוב בתשובה ולקבל על עצמם את עול מלכות שמיים. אם הם היו מצליחים בכך, מה טוב. אבל הם לא הצליחו, ולכן הנתיב שלהם לתשובה מצטמצם וחלק מהפורענות כבר נקבעה – הם יחיו תחת שיעבוד של מלך בבל. כעת, עבודת ה' הרצויה היא לא רק לשוב בתשובה, אלא גם לקבל על עצמם את גזר הדין – להיכנע למלך בבל. אם הם יחליטו להמשיך למרוד בדבר ה' ולמרוד במלך בבל הפורענות תלך ותגדל ובמקום שיעבוד למלך בבל, העיר תיחרב והאנשים ימותו ויצאו לגלות. גם שלב זה הוא לא השלב האחרון, וגם אחרי שהמרד יצא לדרך והחורבן נקבע ירמיהו מפסיק לפנות למלך ודורש גם מהיחידים – לצאת למלך בבל ולהיכנע לו כל אחד בפני עצמו וכך לקבל על עצמו את גזר הדין של ה' ולהינצל.

לאור הנבואה שלנו, מובן למה שרי ירושלים יאשימו את ירמיהו במרד במלך – הוא קורא לאנשים, בזמן מצור, לצאת מהעיר ולהיכנע לאויב. ירמיהו מורד במלך, אבל המלך הוא זה שמורד בה'.

יש עוד כמה דוגמאות בתנ"ך למקרה בו ה' נותן גזר דין, ויש כמה דרכים לקיים אותו. לאחר חטא המרגלים נגזר על בני ישראל לצאת לארבעים שנה במדבר. מי שקיבל על עצמו את הדין זכה לאפשרות לתקן על ידי צאצאיו ארבעים שנה אחר כך, ומי שניסה להיכנס מיד – מת בקרב. כשהמלך שאול איבד את המלוכה לדוד, הוא יכל להעביר אותה לדוד מרצונו, ואז גם היה זוכה שמיכל ביתו תזכה לבן, ונכדו, בן דוד, יהיה המלך – אבל הוא נלחם ובכך הודח מן המלוכה לגמרי. אי אפשר להלחם בדבר ה', בני ישראל צריכים לקבל על עצמם את הדין כעת, להיכנע למלך בבל, ולחכות לגאולה שתגיע אחרי תקופת העונש, או להבין בדרך הקשה מה קורה למי שמתנגדים.