יחזקאל פרק יט | קינה על נשיאי ישראל

פרק י"ט נושא קינה משלית על מלכי ישראל, בשני חלקים. המשל הראשון הוא משל על לביאה ושניים מגוריה. הגור הראשון מתחיל לצאת לעולם ולהתנהג כאריה "וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל", אבל אז מגיעים גויים, צדים אותו ולוקחים אותו אל ארץ מצרים. הכוונה כנראה ליהואחז, מלך יהודה היחיד שהוגלה למצרים (מל"ב כב, לג-לד). הגור השני מתואר כגור חזק יותר, שהספיק לעשות יותר: "וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף אָדָם אָכָל: וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ" (יט, ו-ז), ובסופו של דבר גם הוא ניצוד, ומוגלה – הפעם לבבל.

כאן עולה השאלה מיהו המלך השני אליו מתייחס המשל. הרב אמנון בזק בניתוחו לפרק מראה על סמך ביטויי מפתח שכנראה הכוונה לצדקיהו המלך. הדברים מתחברים גם לפשט המשל – הגורים מוצגים כבני אותה אם, ואכן יהואחז וצדקיהו היו אחים, שניהם בנים ליאשיהו המלך.

אם נכונים הדברים, משל הלביאה והגורים מתחיל במלך הראשון במלכי החורבן – יהואחז, ומסיים באחרון מלכי יהודה, זה שבימיו בא החורבן – צדקיהו. אם נלך לפי דרכו של הרב מדן בפירוש הפרק הקודם, יוצא ששני הפרקים, י"ח-י"ט, מספרים את סיפורם של מלכי יהודה בתקופת החורבן.