מיכה פרק ד | אחרית הימים

הנבואה שפותחת את הפרק מבטיחה הליכה של כלל האומות אחרי ה' ושלום עולמי, ומקבילה כמעט מילה במילה לנבואה דומה בישעיהו פרק ב', בן דורו של מיכה. יש צורך להבין מהי "אחרית הימים" שמוזכרת במספר מקומות בתנ"ך, ובכלל מה המשמעות של נבואות גאולה עתידיות. מרבית הפרשנים המסורתיים מסבירים בדרך כלל שמדובר על נבואות לעתיד הרחוק, אך מקצתם, ורבים מן הפרשנים המודרניים, מסבירים שעל פי רוב נבואות נאמרו תחת הקשר מקומי היסטורי וריאלי וכוונו לקהל יעד שיש לו מה לעשות עם הנבואה. באופן כזה גם נבואות אחרית הימים לא מנבאות לסוף ההיסטוריה, אלא לאחרית הימים בהם אנחנו נמצאים כרגע – סוף התהליך הנוכחי בהיסטוריה. 

בדרך כזו למשל יש לפרש נבואות על משיח ועל גאולה כנבואות על עתיד קרוב שיכול להגיע בתקופתו של הנביא אם העם יממש את ההזדמנות, ובאופן ספציפי לפרש את הנבואות על המשיח בספר ישעיהו ומיכה כנבואות על אדם מסוים – המלך חזקיהו. גישה כזו עומדת מאחורי דרשת חז"ל: "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח" (סנהדרין צד.) 

בשיעור מימי העיון בתנ"ך, הרב יוסי אליצור משווה את דמות המשיח האידיאלי שמצייר מיכה לעומת הדמות אותה מצייר ישעיהו. הנביא ישעיהו (ישעיהו פרק י"א) חולם על מלך שעיקר כוחו הוא ביכולות המשפט שלו ("וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו") ששופט בעזרת האינטואיציה ("וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט"), ובימיו מתחולל שלום עולמי ניסי ("וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ"). 

מיכה מזכיר בפרקים שלנו בעיקר שגשוג כלכלי והצלחה צבאית, ובעצם מנבא לחזרת מודל מוכר מהעבר – דוד ושלמה. אחת התוספות שלו לנבואת אחרית הימים מפנה לשגשוג הכלכלי של ימי שלמה: "וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד" כמו "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" (מלכים א פרק ה, ה). הוא קורא לחזרת "הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה" ומזכיר את דוד המלך "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל" (מיכה ה, א), ומאשים את בני יהודה בכך שבמקום לפעול הם מריעים וזועקים, ומבטיח נצחון צבאי גדול. 

אפשר לנסות להציע מודלים שישלבו בין המתחים ולומר שכל נביא הדגיש תכונות אחרות של המלך המשיח. הרב אליצור טוען שאלו שני מודלים שיכולים היו להיות לחזקיהו. אם היה זוכה, היה שותף לישועת ה' והיה נלחם בעצמו, אך כיוון שלא זכה – ה' עשה את העבודה בשבילו. כדברי המדרש: "ארבעה מלכים היו. מה שתבע זה לא תבע זה. ואלו הן: דוד, אסא, יהושפט וחזקיהו. [...] עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה" (איכה רבה פתיחתא ל). 

ה"מחלוקת" הזו משמעותית גם לדור שלנו. האם חלום על משיח הוא דווקא חלום על מלך פלאי שיעשה נסים, או על אדם צדיק, שינהיג את העם לדרכי ה' ויושיע אותנו? (ועיינו ברמב"ם מלכים י"א:ג ובהשגות הראב"ד שם) ובעיקר – האם הביטוי "משיח" הוא חלום או קריאה לפעולה?