תהילים י | למה ה' תעמוד ברחוק?

מזמור י' נפתח ללא כותרת והוא נפתח בסערה: "לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה". ייתכן מאוד שפרקים ט-י הם מזמור אחד ולכן מזמור י' איננו פותח בכותרת. בסרטון המצורף, ד"ר בני גזונדהייט מרחיב את ההשוואה בין מזמורים ט' וי' והוא מראה כיצד כל התקוות שתוארו במזמור ט' – על כך שה' עושה משפט ומושיע את דורשיו מפני הרשעים – מתנפצות אל מול המציאות. זה מה שמוביל לפתיחה הקשה של מזמור י', ששואל מדוע ה' נעלם, ולא מושיע בעת הצרה.

במשך פסוקים ארוכים, מזמור י' מתאר את מעשיו של הרשע. המזמור מתאר את הזחיחות של הרשע, את השקרים הרבים שלו ואת רמאותו, ובשיא התיאור כיצד הרשע אורב בסתר עד שהוא לוכד את העני באכזריות. בסיכום התיאור, המשורר מציין את השורש לזחיחותו של הרשע – הוא אינו מאמין בהשגחתו של הקב"ה בעולם: "אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח" (י, יא).

מונחי מפתח רבים במזמור ט', מובאים במזמור י' אבל במשמעות הפוכה. במזמור ט' ה' הוא "מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (ט, י) אבל אצלנו המשורר שואל מדוע ה' "תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (י, א). במזמור ט' ה' "דֹרֵשׁ דָּמִים" (ט, יג) ואילו אצלנו הרשע מרגיש בנוח כי הוא חושב שה' איננו דורש את מעשיו "אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִדְרֹשׁ" (י, יג). ד"ר גזונדהייט אף מראה כי לאחר מזמור ט', שמורכב מבתים לפי סדר הא"ב מן האות א' ועד האות כ', מזמור י' פותח באות ל' – אבל מיד לאחר מכן רצף הא"ב מפסיק. הסדר שבעולם נשבר.

לקראת סוף מזמור י', המשורר עובר מהזעקה על הצלחתו של הרשע – לתפילה. הוא פונה לה' ומבקש שה' אכן ישבור את שאננותו של הרשע, ויחזור לדרוש את מעשיו עד שהם יעלמו: "וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא" (י, טו). בחלק זה של המזמור, גם סדר הא"ב חוזר – ופסוקים יב-יח בנויים מבתים לפי סדר האותיות ק-ת. חזרת המבנה של המזמור משקפת שמתוך תפילתו, גם בטחונו של המשורר בה' חוזר, והמזמור נחתם באופטימיות: מלכותו של ה' מתגלה בארץ, והסתר הפנים שאפשר את מעשיו של הרשע במסתרים – נגמר: "לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן הָאָרֶץ".