תהילים ק"ט | התמודדות עם הרשע

מזמור ק"ט הוא מן המזמורים הארוכים המתארים את ההתמודדות עם הרשע. המזמור פותח בתסכולו של המשורר מכך שהרשעים פותחים עליו את פיהם בדברי שנאה, על אף שהוא שידר כלפיהם אהבה. לאחר מכן, פסוקים ו-יט מתארים שורה של "איחולים" קשים מאוד המתארים פורענות שמישהו מייחל שתבוא על יריבו. שאלה מרכזית במזמור היא מי הדובר של אותם פסוקים?

רד"ק מפרש ששורת האיחולים היא בקשה של המשורר מה' לפקוד פורענות על הרשעים, אויביו. פירוש זה קשה מחמת העובדה שבתחילת המזמור המשורר טוען שהוא דיבר לאויבים דברי אהבה, והם אלה שבתגובה דיברו עליו דברי שנאה. המלבי"ם מציע שרצף הפסוקים הארוך הוא ציטוט של דברי הרשעים - כל אלו הדברים שהרשעים אומרים ומייחלים לפורענויות שיבואו על ראשו של המשורר. ניתן לתמוך פירוש זה מן הפסוקים שלפני ואחרי רצף הפסוקים ו-יט. בפתיחת המזמור המשורר אומר שהרשעים פותחים עליו את פיהם – ופסוקים ו-יט מצטטים ומתארים את פיהם הגדול של הרשעים על המשורר. כמו כן, פסוק כ' ממש מסכם ואומר: "זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת ה' וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי"; המשורר אומר – כל הציטוט הארוך שהובא לעיל – אלא בקשות שוטני מה', והדברים הרעים שהם ייחלו שיקרו לי.

סופו של המזמור ממנף את הקושי שבתחילתו כדי להלל את ה', כפי שמראה ד"ר בני גזונדהייט (https://youtu.be/mKr3YUZBcH4). בתחילת המזמור הוזכר פיו של הרשע: "כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ" (קט, ב) ובסוף המזמור המשורר יהלל את ה' על ידי פיו שלו: "אוֹדֶה ה' מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ" (קט, ל). בתחילת המזמור האויבים ביקשו שה' יעמיד שטן על ימינו של המשורר: "וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ" (קט, ו) ובסופו אנחנו נוכחים לראות שה' הוא העומד על ימינו: "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ" (קט, לא). פסוק המזכיר את השטן העומד על ימינו של אדם מוזכר פעם נוספת במקרא, בספר זכריה (ג, א) – שם השטן עומד על ימינו של יהושע הכהן הגדול בתקופת שיבת ציון, וה' גוער בשטן ומכריז שאם יהושע ישמור את מצוות ה' – הוא יצליח. אולי ההקבלה לפסוקים מתקופת שיבת ציון קשורה לעובדה שאנחנו נמצאים בספר החמישי, ספר הגאולה.