זבחים | דף קיח | משכן שילה

בגמרא (קיח ע"א) מבואר שמבנהו של משכן שילה היה שילוב של אהל ושל בית:

"א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כתוב אחד אומר: 'ותביאהו בית ה' שילה', וכתוב אחד אומר: 'ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם', וכתיב: 'וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר',
הא כיצד? לא היתה שם תקרה, אלא אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, והיא היתה מנוחה".

מבנה זה מייצג גם את מעמדו ההלכתי והרוחני של משכן שילה, שמהווה מעין שלב מעבר בין אהל המשכן שבמדבר ובין בית המקדש של שלמה. ההבדל המהותי בין המשכן ובית המקדש הינו היחס שבין קדושת המבנה ובין קדושת המקום. בעוד שקדושת המשכן תלויה ביריעותיו בלבד והיא מתבטלת כאשר הוא נוסע, הרי שקדושת המקדש הינה קדושת מקום שנובעת מהמקדש אך קובעת מקום לעצמה. מבחינה זו, שלב המעבר של משכן שילה יכול להיות מוגדר בשתי דרכים שונות במקצת:

א. קדושתו הינה קדושת משכן התלויה ביריעות, אלא שבני ישראל לא נסעו עוד מאז שבאו לארץ ולכן אפשר היה לקבע את היריעות למקומן באבנים.
ב. קדושתו הינה קדושת מקום, בדומה לקדושת המקדש, אלא שקדושת המקום שלו היא קדושה זמנית בלבד.

שתי האפשרויות באות לידי ביטוי בשאלה האם שילה נחשבת כ"מקום אשר יבחר ה'". לדעת רוב התנאים במובאים בגמרא להלן (קיט ע"ב) גם בזמן שילה נאסרו הבמות, וממילא מוכח שהיא נחשבת כ"מקום אשר יבחר ה'" שממנו נובע איסור הבמות, אך לדעת ר"ש בברייתא שם לא נאסרו הבמות עד שבאו לירושלים ומכאן שהוא סבור ששילה איננה "המקום אשר יבחר ה'" (כך דייק בתורת הקודש ח"א סי' ב).

מוקד דיון נוסף בשאלה זו מופיע בהמשך סוגייתנו, הלומדת מפסוקים שונים שבניגוד למקדש – שבו היו קדשים קלים נאכלים בגבולות העיר ירושלים – הרי שבמשכן שילה נאכלו הקדשים "בכל הרואה". הראשונים דנו בסברת החילוק בין המקומות, ומדבריהם עולות שתי גישות. דעת רגמ"ה (תמורה כא ע"ב) היא שההסבר הינו טכני במהותו: "דהתם נאכל בכל הרואה משום דכפר היה, דלית ליה חומה". כלומר – החילוק אינו מעיד על אופי שונה של קדושה, אלא שטכנית לא ניתן להגדיר את גבולותיה של שילה בצורה חדה משום שאין לה חומה. מאידך, התוס' בשבועות (טו ע"ב) כתבו שהחילוק אינו נובע מכך שלא היתה חומה אלא מכך שהחומה והעיר לא נתקדשו בשילה. מדבריהם נראה שאופי הקדושה של משכן שילה שונה מהותית מקדושת המקדש: המקדש מחיל דיני קדושה עצמיים על המקום שבו הוא נמצא ועל כן ניתן לאכול קדשים קלים בכל ירושלים, ואילו קדושת משכן שילה קיימת רק במשכן עצמו ולכן חייבים לראות את המשכן כדי לאכול את קדשיו.