דילוג לתוכן העיקרי

קידושין דף | דף כו | קניין קרקע בכסף ובשטר

נאמר במשנה (כו ע"א):

נכסים שיש להם אחריות - נקנין בכסף ובשטר ובחזקה.

מפשט המשנה עולה כי כל אחד מן הקניינים מועיל בפני עצמו, אך בגמרא (שם) מובא סיוג משמעותי ליישום המעשי של דין זה:

אמר רב: לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר, אבל במקום שכותבין את השטר - לא קנה, ואי פריש - פריש.

הגמרא מחדשת שבמקום שבו נהוג גם לכתוב שטר בקניין קרקע, אין הכסף קונה בעצמו. מדוע זה כך? רש"י על אתר (ד"ה לא) פירש:

דכיון דרגילין בהכי לא סמכא דעתיה דלוקח עד דנקיט שטרא ועיקר דעתו לקנות על השטר הוא.

בפשטות אפשר להבין מדבריו שדעתו של הלוקח נתונה לקניין האחרון שאותו מקובל לבצע. עם זאת, הר"ן (י ע"א מדפי הרי"ף) כתב שיש עדיפות מיוחדת לשטר על פני הכסף:

וטעמא דמילתא משום דכל שיש לפניו שתי קניות אין דעתו לקנות אלא בקנין שהוא יותר מועיל ושטר יותר מועיל מכסף לפי שמועיל לקנין ומועיל לראיה.

כלומר, דעת הלוקח היא לקנות דווקא על ידי השטר, משום שהוא נתפס כקניין העיקרי והמועיל יותר עבורו, שהרי יש בו גם הוכחה על הקנייה.

הגמרא דנה אך ורק במקרה של קניין כסף, במקום שבו נהוג לכתוב שטר, והראשונים התלבטו מה יהיה הדין בשאר קניינים. הרמב"ן הביא מחלוקת בשאלה זו:

ויש מפרשים דאכסף בלחוד קאי אבל בחזקה קנה בכל מקום דקניה אלימתא היא שהרי באה לרשותו, וזה דעת הר' שמואל, ואינו נכון שאף על פי כן לא מצינו שיפה כח חזקה מכח כסף אלא במה ששנו לקמן בברייתא, ואכולה מתניתין קאי.

הרמב"ן עצמו סבור שאין מקום לחלק בין סוגי הקניינים, ואין עדיפות לקניין חזקה על פני קניין כסף. אך הוא מביא גם את דעת רבנו שמואל, הסבור שקניין חזקה מועיל אפילו במקום שבו נהוג לכתוב שטר, וכן פסק הרמ"א (חו"מ קצב, טז).

מה שורש המחלוקת? נראה כי אפשר להבין את אופי דין הגמרא בשתי דרכים שונות:

דרך אחת, המשתמעת מלשון רש"י, היא שדעתו של אדם שעושה קניין היא שלא יתקים קניין עד שתתבצע הפעולה האחרונה המקובלת באותו מקום. לפי גישה זו אין כל סיבה לחלק בין סוגים שונים של קניינים, ותמיד נצטרך להמתין לפעולה האחרונה הנהוגה.

דרך שנייה, העולה מדברי הר"ן, היא שקניין כסף הוא קניין בעייתי, לפחות מצד הלוקח. שהרי הלוקח רק מעביר למוכר את התמורה, ואין כל פעולה שממחישה את מעבר הקרקע לרשותו. ממילא יש מקום להבין כי קניין חזקה, שבו הלוקח מכניס את הקרקע לרשותו, יועיל גם בלי כתיבת שטר.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)