יתרו | בין פרה אדומה לכיבוד הורים
הדיבר החמישי מתוך עשרת הדברות הוא מצוות כיבוד אב ואם )שמות כ', י"ב). המהר"ל, בתפארת ישראל פרק מ"א (העוסק במיוחד במצווה זו), מצטט את הגמרא המפורסמת במסכת קידושין העוסקת בעניין זה. הגמרא מספרת על דמא בן נתינה, גוי שזהירותו במצוות כיבוד אב ואם גרמה לו שזכה ונתן לו הקב"ה בעדרו פרה אדומה, שאותה מכר לחכמים בממון רב.
בהתבססו על הגמרא הנ"ל, מסביר המהר"ל שחז"ל הביאו דוגמא לכיבוד אב ואם דווקא מגוי, כדי להדגיש כי מצווה זו הינה מצווה הגיונית. ההיגיון הפשוט מורה כי מוטל על אדם לכבד את מי שהביאוהו לעולם, ולכן אפשר להביא דוגמא לזהירות במצווה זו גם מגוי. המהר"ל מוסיף שגמולו של דמא בן נתינה על קיום מצווה הגיונית זו, היה דווקא במצווה הכי פחות מובנת, פרה אדומה (ראה רש"י במדבר י"ט, א, בעניין חוסר ההיגיון שבמצווה זו).
באמצעות שילוב שני סוגי מצוות אלו, מגיע אדם לקיום היהדות בצורה מלאה. רש"י (שמות ט"ז, כה) מדגים רעיון זה במימרת חז"ל )סנהדרין מ.) שבמרה קיבלו ישראל שבת, פרה אדומה ודינים (כדוגמא למצווה הגיונית, שעליה מושתתת החברה).
הקשר שבין צדק לבין מצוות שאינן ניתנות להבנה (ולכן נדרש ציווי אלוקי כדי לצוות עליהן) נוגע גם לחלק הראשון של פרשת השבוע, בדבר העצה שהשיא יתרו למשה. כשיתרו מציע למשה להקים מערכת משפטית במקום לשפוט את כולם בעצמו, משה מתלבט. הרמב"ן מסביר שבתשובתו (שמות י"ח, ט"ו-ט"ז), מצביע משה רבנו על שלושה תפקידים נפרדים הכלולים במנהיגותו. הראשון הוא "כי יבוא אלי העם לדרוש א-להים" - לבקש ממשה שיתפלל על החולים ושיפתור את בעיות היומיום, תפקיד המזכיר במשהו את תפקיד הרבי החסידי. התפקיד השני הוא לשפוט את המקרים המובאים לפניו כדיין, לשמש מקור הצדק לעם. התפקיד השלישי הוא תפקידו ללמד את העם תורה והלכה.
משה רבנו רצה לשמור על תפקידים אלו מאוחדים, על מנת להביע את הרעיון שצדק בין אנשים וכללי המוסר נובעים מאותו המקור של הציווי הא-להי והתנהגות הדתית. הוא רצה להבהיר לכל, כי כדי להיות יהודי מושלם, על האדם להתייחס ביחס אישי לחברו, בנוסף לקיום ההלכות הפורמאליות.
אחת הבעיות בחברה הדתית המודרנית היא שהתנהגות מוסרית ואורח חיים דתי לא תמיד הולכים ביחד. ישנם אנשים רבים המקפידים בזהירות ובדקדקנות על כל סעיף בשולחן ערוך, אך מתנהגים שלא כראוי עם חבריהם. בעוד החברה הדתית מובילה בתחומים רבים, היא אינה מצויה תמיד בתחומים כגון עזרה לעניים, עזרה למובטלים בהשגת עבודות וכו'. משום מה, אנשים חושבים כי תחומים אלו אינם נדרשים על מנת להיות יהודי טוב. זהו המסר אותו מדגישה התורה הן באמצעות כיבוד אב ואם והן בכך שמשה רצה לעשות משפט בעצמו. הדרישה מכל יהודי היא שיקיים את המצוות שאפשר להגיע אליהן, אפילו ללא ציווי, מצוות שאותן מחייב המוסר הטבעי, כפי שהוא מקיים את המצוות שנצטווה עליהן בציווי א-להי.
שיחה זו נאמרה בשבת קודש פרשת יתרו תשנ"ז.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)