Skip to main content

Shemitah Politics: What Is היתר מכירה and Why Is It So Controversial?

Source sheet prepared by Rabbi Eitan Bendavid '01

Shemitah Politics: What Is היתר מכירה and Why Is It So Controversial?

 

  1. What is שמיטה?
  2. Solutions for Shemitah Observance Today
    1. אוצר בית דין
    2. מצע מנותק + Hot Houses
    3. תבואת נכרים
    4. היתר מכירה

 

  1. Assumptions within the option of היתר מכירה
    1. Shemitah today is only מדרבנן (not מדאורייתא )
      1. רמב"ם/חזון איש/רב קוקמדרבנן
      2. רמב"ן
    2. Gentile ownership of the land cancels the קדושת שביעית
      1. בית יוסף/רב עובדיהאין קדושת שביעית
      2. מבי"טיש קדושת שביעית
    3. If the produce lacks קדושת שביעית  a Jew may work the land
    4. ספר התרומה  - When Shemitah is only מדרבנן, then gentile ownership cancels the sanctity of the land even for those who generally maintain that gentile ownership does not cancel the sanctity
      1. רב קוק – Follows the above opinion of ספר התרומה
      2. חזון איש – The law is not in accordance with the ספר התרומה
    5. Selling land to a gentile during שמיטה does not constitute לא תחנם

 

  1. History of שמיטה observance from 1881-1882 to today
  2. הלכה למעשה – חכם עובדיה

 

ויקרא פרק כה  

(א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק:

(ג) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:

(ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיקֹוָק שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:

(ה) אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ:

(ו) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ:

(ז) וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל: ס

 

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יט עמוד ב  

מתני'....אין מוכרין להם במחובר לקרקע, אבל מוכר הוא משיקצץ

 

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א  

גמ'. מנהני מילי? אמר רבי יוסי בר חנינא, דאמר קרא: לא תחנם, לא תתן להם חנייה בקרקע

 

שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קנא  

סעיף ח

אין מוכרים להם בתים ושדות בארץ ישראל; אבל משכירין להם בתים, ולא שדות. ובסוריא, מוכרים בתים ומשכירים שדות. ובחוצה לארץ, מוכרים אלו ואלו.

 

דברים פרק ז  

(א) כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ:

(ב) וּנְתָנָם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם:

(ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ:

 

 

#1 - לטובת היישוב

 

שו"ת ישועות מלכו חלק יורה דעה סימן נה  

והנה אמרתי בפשיטות שטוב להתיר למכור לנכרי ואף על פי שאסור ליתן ולמכור קרקע בא"י כיון שהוא לטובת היישוב פשיטא דאין כאן איסור דלא תחנם

 

שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן סג  

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' דר"ח אייר תרס"ט. שלו' וברכה מקודש לכ' מר ידי"נ הרב הגאון האמתי מופה"ד מו"ה יעקב דוד שליט"א.

 

כבר אמרתי זה כמה, שעל עצם ההיתר אין לדעתי מה לפקפק כלל, אבל כל זאת אין זה מונע ופוטר אותנו מלבקש כל העצות אשר יזמין ד' לנו, שיוכלו אחינו ב"י היושבים באה"ק לקיים את המצוה כהלכתה בלא שום הפקעה ודרישות היתר. וכל חלק קטן שבקטנים מאה"ק שביד ישראל, שתקוים בו מצות שביעית כדינה, אנו צריכים לשמח עליו כמוצא שלל רב. אבל חלילה לנו ללמד קטיגוריא על ישראל, מצד הוראת ההיתר של דרך המכירה, שאע"פ שאינה משנת חסידים, ורוחנו בקרבנו ישתוחח על שפלות קרן ישראל ועל המצב המדוכא והמדולדל של עם ד' המתישבים על אדמת הקודש, עד שהם מוכרחים להשתמש מפני הדחק בהיתר הפקעת המצוה הקדושה והחביבה הזאת של שבת הארץ, מ"מ מה שנעשה ע"פ ההכרח תורה שלמה היא, וראוי לכל גדולי ישראל לנחם שבורי לב המוכרחים לזה, שלא יהיו בעיני עצמם כרשעים ח"ו. וחלילה לחשוב שבגלל דבר זה, שעושים זרע קדש ע"פ הוראת חכמים, יחרה אף ד' בעמו. לא כן אבי היא דעתי, אנו צריכים לבא לחשק קיום מצוה זו והרחבתה וקיומה כמאמרה - מפני מדת האהבה מאהבת שמו ית' וכל פרטי מצותיו וחוקיו, המתוקים מדבש ונופת צופים, אבל לא מיראה חיצונית של חרון אף ד'.

 

כי אפילו אם היו ישראל מצד דחקם מוכרחים לסמוך רק על הרז"ה לבדו, שהיא ג"כ דעת הראב"ד לפני חזרה, דבזמן הזה ליכא כלל דין שביעית אפילו מדרבנן, מטעם שאין לנו ב"ד מקדש שנים.

 

ומש"כ הדר"ג שי' בקונט', שכיון שמפקיעין קדושת הארץ ע"י המכירה אין כאן ישוב א"י, הנה כבר האריך בכפתור ופרח (פ"י), שקדושת ארץ ישראל וקדושת המצוות תרי מילי נינהו, ואפילו כשנפקעה קדושת המצוה ע"י נכרי מ"מ מצוה רבה יש בישוב אה"ק מפני קדושתה העצמית, שזהו כעין קדושת שכינה שבביהמ"ק דלא בטלה. וק"ו שתכלית הישוב הוא ענין של דורות, וע"י חזוק הישוב והתרבות אחינו ב"י באה"ק תהי' הגאולה בקרוב יותר, כי זהו פשוט שהגאולה תלוי' ברבוי אחינו עם קדוש באה"ק, וממילא נזכה לקיים הכל, והוי כחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה

 

שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן ס  

אמנם מה שנוגע לבעלי השדות של תבואה, באמת אם הי' עולה בידנו סכום של ערך מאה אלף פרנק הי' מספיק כמדומה עכ"פ לרובם ככולם לשבות כדין תורה גמור, והי' לנו קיום המצוה לכה"פ בחלק הגון מעובדי אדמת הקודש באין צורך בהפקעה.

 

 

 

#2 - על איזו גוי מדובר?

 

תוספות מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א  

דאמר קרא לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע - דריש נמי מהאי קרא בסמוך שלא ליתן להם חן ושלא ליתן להם מתנת חנם וסתמא דמלתא מיירי בכולהו עובדי כוכבים

 

טור חושן משפט הלכות מתנה סימן רמט  

ב אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודת כוכבים אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצוה להחיותו:

 

בית יוסף חושן משפט סימן רמט  

ומ"ש רבינו אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודה זרה. לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב דהיינו שקיבל עליו שבע מצות בני נח וזהו שאנו מצווים להחיותו אבל שאר גוים כלם דין אחד להם:

 

ב"ח חושן משפט סימן רמט  

(ב) אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודה זרה. כתב בית יוסף לאו לאפוקי ישמעאלים אלא לאפוקי גר תושב דהיינו שקבל עליו שבע מצות בני נח וזהו שאנו מצווים להחיותו אבל שאר גוים כלם דין אחד להם עכ"ל

 

ולפי דבריו קשה למה לו לרבינו לכתוב לעובד עבודה זרה ולתת מכשול שיבינו למעט ישמעאלים. ולפע"ד נראה דלפי שהמלכיות מקפידים אם יזכירו שם גוי בספרינו במקום שאיננו לכבוד על כן הסירו מלת גוי וכתבו במקומו לעובדי עבודה זרה אבל עיקר הנוסחא בספרי רבינו היא אסור ליתן מתנת חנם לגוי וכו' וכדאיתא סוף פרק קמא דעבודה זרה:

 

שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן סג  

ומש"כ כ"ג מר שי', שאינו רוצה לפלפל במה שצרפתי די"ל דישמעאלים נקראים לענין חני' בקרקע כג"ת, משום שהב"י (ח"מ סי' רמ"ט) כתב דדינם כעע"ז, נמשך הדר"ג לשיטתו שניזל דוקא לחומרא בזה, אבל לדעתי, שבכל מקום שנמצא על מי לסמוך בדחק עצום ונורא כזה מצוה לסמוך להקל, ודאי יש לסמוך ע"ד הב"ח, שמשיג אב"י ודייק מלשון הטור דישמעאלים אינם כעע"ז לענין מתנ"ח. ולענין חני' בקרקע הוי סברא יותר גדולה דאינם כעע"ז, כיון דמפורש בקרא: לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם, א"כ עיקר הקפידא הוא בע"ז

 

 

#3 - מכירה לצמיתות

 

ספר החינוך מצוה שלט  

שלא נמכור שדה בארץ ישראל לצמיתות

 

שלא נמכור שדה בארץ ישראל לצמיתות, שנאמר [ויקרא כ"ה, כ"ג] והארץ לא תמכר לצמיתות, כלומר שלא יתנו ביניהן מוכר ולוקח לעשות ממכרם לצמיתות. ואף על פי שהיובל מפקיעה בעל כרחם, שאי אפשר להם להתנות על זה לפי שהוא כנגד מצות התורה, אף על פי כן אם עשו כן עברו על הלאו הזה, זהו דעת הרמב"ם זכרונו לברכה.

 

והרמב"ן זכרונו לברכה פירש בענין אחר, שמזהיר אותנו שלא נצמית הארץ ביד הגוים, כלומר שלא נמכרנה להם לצמיתות. ופירוש הכתוב כן, לא תמכור למי שיחזיק בה לעולם, וזהו הגוי, אבל הישראל יחזיר אותה, ואם התנה עם הגוי להחזירה מותר למוכרה לו.

 

 

שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן ס  

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ז אדר תרס"ט. שלו' וברכה מקודש לכ' רב חביבאי הגאון האמנתי פאר הדור מוהרר"י דוד שליט"א, וכא"ל שלו' עה"ע.

 

אבל זה צריכים אנו לדעת, שלפני נסיעתנו בעה"י צריכים אנו לתקן את ענין המכירה כפי היכולת, כדי שלא יהי' המכשול גדול בלא שום הוראות היתר. ויאמין לי ידי"נ הדר"ג שי', שברור לי, שאם לא אתקן את המכירה ע"י ההרשאה יופקר הענין לגמרי, כי גם אחרי כל ההשתדלות אי אפשר יהי' להפסיק את היקב מעבודתו, וממילא תיקון הכרמים התלוים בו, וכן עניני הפרדסים של תפוחי הזהב, שיהי' דבר שלא ישמע כלל, וע"כ אנו צריכים להכנס בפרצה דחוקה וללמד זכות על ישראל בדבר שאי אפשר כזה. ופשיטא שכיון שאנו מסכימים להתיר את המכירה לזמן, ע"פ אותם היסודות שאנו סומכין עליהם, או מטעם ד' החנוך בשם הרמב"ן (מצוה של"ט) שהאיסור הוא במכירה לעכו"ם לצמיתות, או מטעם שעכשו אין הקרקעות שלנו מכח דינא דמלכותא, שנחשבים בעלי הקרקע רק כמו אריסים, שמקבלים מה שהוא יותר מהעשור בשכרם....

 

 

אין שליח לדבר עבירה

Rabbi Chaim Jachter, Kol Torah

The Chazon Ish (Shviit 24:1-4) flatly rejects these lenient rulings regarding Lo Techanem. He writes, "One cannot make exceptions to the Torah's rules." In fact, the Chazon Ish adds that since the sale is forbidden, if one appoints an agent to sell the land the sale is void. This is an application of the Talmudic teaching "Ein Shliach L'Dvar Aveira" (loosely translated, the laws of agency do not apply when one appoints an agent to perform a forbidden act). Accordingly, since individual farmers do not sell the farmland to a non-Jew, but rather the farmers appoint the Israeli Chief Rabbinate as their agent to sell the land, the sale is invalid. Since the rabbinate, according to the Chazon Ish, is violating the Torah by selling the land to a non-Jew, the rabbinate is not a valid agent of the farmers.

There are at least three potential responses to the "Ein Shliach L'Dvar Aveira" argument of the Chazon Ish…First, the Chazon Ish assumes that the "Ein Shliach L'Dvar Aveira" rule implies that the agency is invalid. Others assert that this rule implies only that the agent, but not the one who appointed him, is viewed as the sinner. These authorities assert that the agency remains valid despite the sin committed by the agent. The Aruch Hashulchan (Even Haezer 141:139) writes that many authorities rule that the agency remains valid despite the Halachic violation and that this dispute has not been resolved and remains in doubt.

ילקוט יוסף  - היתר המכירה בשביעית‏ ‏

א אין ספק שמן הראוי והנכון לכל הירא וחרד לדבר ה' לקנות פירות וירקות בשנת השמיטה אך ורק מחנויות שומרי שמיטה, שאינם מסתמכים על היתר המכירה המתבצע על ידי הרבנות הראשית. שהרי ‏בזמנינו הדבר אפשרי בנקל שלא לסמוך על ''היתר המכירה''. וכבר אמרו חז''ל על שומרי שביעית: ''גבורי כח עושי דברו''. ובפרט יש להזהיר להחמיר בזה בגינות נוי וכדומה, לשמור בהם כל דיני שמיטה, ולא להיזדקק להיתר המכירה כלל, אחר שכיום אין שעת הדחק לסמוך על היתר זה

]ילקוט יוסף השביעית והלכותיה פרק כה סעיף א. עמוד תקצא. יחוה דעת חלק ד' סימן נג עמוד רסז. וראה באורך בשו''ת יביע אומר חלק י' חיו''ד סימן לז, קונטרס השמיטה מעמוד רנז עד עמוד רצג. ואמנם יש הטוענים דמה שהחקלאים ממנים את הרבנות הראשית כשליח למכור הקרקעות לגוי, הוה להו כשליח לדבר עבירה, לדעת האומרים שיש כאן איסור לא תחנם, אלא שיש כאן ספק ספיקא, שמא הלכה כדברי האומרים שאף בשליח לדבר עבירה, המעשה קיים, ושמא הלכה כהאומרים שבשוגג יש שליח לדבר עבירה, והרבנים שמוכרים לגוי שוגגים הם שחושבים שהלכה כדברי הפוסקים שהמכירה מועילה. ואף שיש חזקת מרא קמא לבעלי הקרקעות היהודים, שפיר מהני ספק ספיקא נגד חזקת מרא קמא, ושלא כמ''ש החזו''א שהמכירה בטלה משום שאין שליח לדבר עבירה, אלא המכירה קיימת מכח ספק ספיקא. ובלאו הכי לקושטא דמילתא ליכא בהכי איסור לא תחנם, שבמכירת קרקעות לישמעאלי שאינו עובד עבודה זרה ליכא משום לא תחנם. ויגיד עליו רעו, לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלהיהם, כמבואר ברמב''ם ספר המצוות מצוה נא. והן מטעם שכל שעושים כן לטובת היישוב שפיר דמי וכמ''ש הגאון ישועות מלכו. ואכן מוכרים דוקא למוסלמי המאמין באל אחד, ולא לנוצרי, ואף להגירסא שהביאו בדברי הרמב''ם בהוצאת פרנקל, שהוא דוקא בגר תושב, כבר כתב בכס''מ פי''א ממאכלות אסורות ה''ז, דהיינו שהוא מבני דת דלא פלחי לע''ז. ע''ש. וזו כוונת הרמב''ם בספר המצוות. וע''ש בהגר''א סי' קכד סק''ד דלרבותא נקט גר תושב דאפ''ה אוסר בשתיה. ועוד, שהרי יש עוד צירופים לענין לא תחנם, שכל שמוכר לטובת הישראל ליכא בזה איסור, וכן כשמוכר לזמן לא שייך איסור זה[

 

Rav Aharon Lichtenstein - A  Rabbinic Exchange on Gaza: (2005)

In a similar context, a parallel question arises. You determine that whoever fails to obey his ruling “will not be cleared” (lo yinakke). This phrase is exceedingly harsh; it is what moved our Sages to include the prohibition of taking a false oath among the most severe transgressions…? In conclusion, please allow me to request clarification about two specific points: You open with the assertion that the evacuation is forbidden by Torah law because of the prohibition of lo tehonnem [Deut 7:2]? However, it is a matter of public knowledge that you permit the sale of land in the Land of Israel in order to cope with the problems of the Sabbatical year, and even encourage people to rely on this device. The problem of “lo tehonnem” also arises in connection with this sale, and as is well known, leading halakhic authorities have discussed the issue since the days of Rav Kook, ztz”l. Among the arguments for leniency, it has been proposed that the prohibition only applies to the seven Canaanite nations, or, at the very least, that it is limited to idolaters, a category that does not include Muslims. It is my impression that some authorities hold, with respect to allowing non-Jews to acquire property, like Ramban and others with respect to a gift, that there is no prohibition when the transferer is motivated by his own benefits and needs as opposed to the needs of the recipient. Do you reject these views totally, and permit the sale of land for the Sabbatical year for different reasons, or do you rely on these opinions under circumstances of dire need—so that were you of the opinion that a security need exists, you too would rely on these positions to resolve the problem of “lo tehonnem”?

This website is constantly being improved. We would appreciate hearing from you. Questions and comments on the classes are welcome, as is help in tagging, categorizing, and creating brief summaries of the classes. Thank you for being part of the Torat Har Etzion community!