Shiur #09: Sources for “Reading Midrash Aggada,” Lecture 9

  • Dr. Moshe Simon-Shoshan

ז

דבר אחר:
ויקרא אל משה
מה כתיב למעלה מהענין?-

פרשת משכן-

כאשר צוה ה' את משה.
משל למלך,

שצוה את עבדו וא"ל:

בנה לי פלטין!
על כל דבר ודבר שהיה בונה,

היה כותב עליו שמו של מלך.

והיה בונה כתלים

וכותב עליהן שמו של מלך.
היה מעמיד עמודים

וכותב עליהן שמו של מלך.
היה מקרה בקורות

והיה כותב עליהן שמו של מלך.
לימים נכנס המלך לתוך פלטין,

על כל דבר ודבר שהיה מביט היה מוצא שמו כתוב עליו.
אמר: כל הכבוד הזה עשה לי עבדי,

ואני מבפנים והוא מבחוץ?!

קראו לו שיכנס לפני ולפנים.

כך

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה:

עשה לי משכן,

על כל דבר ודבר שהיה עושה
היה כותב עליו: כאשר צוה ה' את משה.
אמר הקב"ה: כל הכבוד הזה עשה לי משה,

ואני מבפנים והוא מבחוץ?!
קראו לו שיכנס לפני ולפנים,

לכך נאמר: ויקרא אל משה.



ח

אמר רבי שמואל בר נחמן, בשם רבי נתן:

שמונה עשר צוויים כתוב בפרשת משכן,
כנגד י"ח חוליות שבשדרה,
וכנגדן קבעו חכמים י"ח ברכות שבתפלה,
כנגד י"ח הזכרות שבקריאת שמע,
וכנגד י"ח הזכרות (תהלים כט): שבהבו לה' בני אלים.
אמר רבי חייא בר אבא:

לבד: מ"ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן "(שמות לח) ועד סוף סיפרא.
 

משל למלך שנכנס במדינה

ועמו דוכסים ואופרכין ואסטרטליטין

ואין העם יודעין איזה מהם חביב מכולן,

אלא מי שהמלך הופך פניו ומדבר עמו הוא חביב מכולן.
כך

ואל משה אמר: עלה אתה, ואהרן, נדב, ואביהוא, ושבעים זקנים (שמות לד)

ואין אנו יודעים איזה מהן חביב מכולן,

אלא מי שהקדוש ברוך הוא קורא אותו ומדבר עמו.

לכך נאמר: ויקרא אל משה.
 

משל למלך שנכנס למדינה

עם מי מדבר תחלה,

לא עם אגרונימון של מדינה?!
למה?
שהוא עסק בחייה של מדינה.
כך

משה עסוק בטרחות של ישראל.
אמר להן: זו חיה תאכלו וזו לא תאכלו.
את זה תאכלו מכל אשר במים וגו' (ויקרא יא).
ואת אלה תשקצו מן העוף

אלה תשקצו ואלה לא תשקצו (שם)
זה לכם הטמא,

זה טמא וזה אינו טמא (שם)
לכך נאמר: ויקרא אל משה:

 

 

7

THE LORD CALLED UNTO MOSHE. 

What is written prior to this? The section of the Tabernacle: Even as the Lord commanded Moshe.

This may be compared to [the case of] a king, who commanded his servant, saying to him, 'Build me a palace.'

On everything he built he wrote the name of the king; he built the walls, and wrote on them the name of the king; he built pillars, and wrote on them the name of the king; he roofed it with beams, and wrote on them the name of the king. 

After some time the king entered the palace, and on everything he saw he found his name written.  Said he: 'All this honor has my servant done me, and I am within, while he is without! Call him, that he may come right in.'

So, too, when the Holy One, blessed be He, said to Moshe: 'Make me a Tabernacle,' he [i.e. Moshe] wrote on everything he made 'Even as the Lord commanded Moshe'. 

Said the Holy One, blessed be He: 'Moshe has done Me all this honor, and I am within while he is without.  Call him, that he may enter the innermost [part of the Tabernacle].'

Therefore it is said, AND THE LORD CALLED UNTO MOSHE.

 

 

8

Said R. Samuel b. Nachman in the name of R. Natan:

Eighteen times is ['As the Lord did] command' written in the section of the Tabernacle, corresponding to the eighteen vertebrae of the spinal column.  Likewise the Sages instituted Eighteen Benedictions of the Prayer, corresponding to the Eighteen mentions [of the divine Name] in the Reading of the Shema, and also in [the Psalm], “Ascribe unto the Lord, O you sons of might.”Said R. Hiyya b. Abba: [The eighteen times 'command' are counted] only from And with him was Oholiav, the son of Achisamach of the tribe of Dan, etc.  (Ex. 38, 23), until the end of the Book. 

 

 

This may be compared to a king who entered a province accompanied by generals, governors, and commanders.  The people did not know which of these was the favorite among them all, but [when they saw] to whom the king turned his face and spoke, [they knew that] he was the favorite among them all

[even as it said], And unto Moshe He said: Come up unto the Lord, thou and Aharon, Nadav and Avihu, and seventy of the elders of Israel (Shemot 24:1).

We would not know who was the favorite among them all

unless it should be he whom the Lord called and addressed;

it is therefore said, AND THE LORD CALLED UNTO MOSHE.

 

 

We may also illustrate by the case of a king entering a province. 

With whom does he speak first? Is it not with the market-commissioner of the province? And why? Because the latter occupies himself with the essential requirements of the province.

Even so did Moshe occupy himself with the burdens of Israel, saying to them, 'This animal you may eat, that animal you may not eat.' These are the things which you may eat, etc.  (Vayikra 11:2); These shall you not eat (ib. 4); These you may eat of all that are in the waters, etc.  (ib. 9); And these you shall have in detestation among the fowls (ib. 13), implying, And others you shall not have in detestation; And these are they which are unclean unto you (ib. 29), implying, And those are not unclean. 

Therefore it is said, AND THE LORD CALLED UNTO MOSHE.