Shiur #22: Primary Sources for “Reading Midrash Aggada,” Lecture 22

  • Dr. Moshe Simon-Shoshan

An English translation will follow the Hebrew 

ויקרא רבא  כ:ג

ר' אבא בר כהנא פתח)קהלת ב:ב): לשחוק אמרתי מהולל, אם הדין דחוכא מעורב מה חדותא מהניא?!
 

מעשה באחד מגדולי כבול שהיה משיא את בנו וברביעי שלו זימן אצלו אורחים, משאכלו ושתו והטיבו את לבם, אמר לבנו: עלה והביא לנו חבית אחד מן העליה, כיון שעלה הכישו נחש ומת. המתין לו לירד ולא ירד.
אמר: אני עולה ורואה מה טיבו של בני. עלה ומצאו שהכישו נחש ומת ומוטל בין החביות. המתין עד שגמרו סעודתן.
אמר להם: רבותי! לא לברך את בני ברכת חתנים באתם?!
אלא ברכו עליו ברכת אבלים!
לא להכניס את בני לחופה באתם?!
באו והכניסוהו לקברו!
הפטיר עליו ר' זכאי דמן כבול לשחוק אמרתי מהולל:


ויקרא רבא  כ:ד

ר' יודן גלייה פתח (איוב לט): אם על פיך יגביה נשר.
אמר הקדוש ברוך הוא לאהרן: על מימר פומך הייתי משרה שכינתי על גבי הארון, או על מימר פומך הייתי מסלק שכינתי מעל גבי הארון?!
(שם): סלע ישכון, מקדש ראשון.
(שם): ויתלונן לינה אחת, מקדש השני.
(שם): על שן סלע ומצודה לינות הרבה.
דתנינן תמן משניטל הארון היתה שם אבן שתייה.
ולמה נקראת כן?
אמר רבי יוסי ב"ר חלפתא: שממנה הושתת העולם, הדא הוא דכתיב (תהלים נ): מציון מכלל יופי.
כיצד היתה תפלתו של כה"ג ביום הכפורים בצאתו מן הקדש?
אומר: יהי רצון מלפניך שתהא שנה זו גשומה, שחונה, וטלולה, שנת רצון, שנת ברכה, שנת זול, שנת שובע, שנת משא ומתן, ואל יצטרכו בה עמך ישראל אלו לאלו, ואל יגביהו ישראל שררה אלו על אלו, ואל תפנה לתפלת עוברי דרכים.

רבנן דקיסרין אמרו: על אחינו שבקסרין שלא יגביהו שררה.
רבנן דרומא אמרו: על אחינו שבשרון שלא יעשו בתיהן קבריהן.

(איוב לט): משם חפר אוכל משם היה (מיילל), נוטל אוכל של כל ימות השנה.
(שם): למרחוק עיניו יביטו מראש השנה היה יודע מה בסופה.
הא כיצד?
בשעה שהיה צופה ורואה עשן של מערכה עולה לדרום היה יודע שהדרום שבע עולה.
למערב, היה יודע שהמערב שבע עולה.
למזרח, היה יודע שהמזרח שבע וכן כולם.
עולה באמצע הרקיע יודע שהעולם כולו שבע.
אחר כל השבח הזה (איוב לט): ואפרוחיו יעלעו דם, ראה אפרוחיו מגעגעין באדמה ושתק?! אלא ובאשר חללים, נדב ואביהוא.
שם הוא השכינה.

ר' יודן בשם ר' יהושע בן לוי, ור' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא, אמרו: (ויקרא י): קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקודש, מאת פני הארון אינו אומר, אלא מאת פני הקודש כאדם שאומר לחבירו: העבר המת הזה מאת פני האבל הזה.
עד מתי אבל זה מצטער?
הדא הוא דכתיב: אחרי מות שני בני אהרן:

 

Vayikra Rabba 20:3

 

R. Abba ben Kahana opened his discourse by citing:

"I said of laughter: It is mingled" (Kohelet 2:2).

If the laughter is mixed, of what benefit is the rejoicing?

 

 

A story is told of one of the dignitaries of Kabul[1]

who gave his son away in marriage.

On the fourth day he invited guests to his house.

When they had eaten and drunk and made their hearts merry,

he said to his son:

"Go up and bring us a barrel from the upper chamber."

When he went up, a serpent bit him and he died.

He [the father] waited for him to come down,

and as he did not come down, he said:

"I will go up and see what is the matter with my son."

He went up and found that he had been bitten by a serpent

and was dead, lying among the barrels.

He waited until the guests had finished their meal and said to them:

"My masters! Not to bless my son with the bridegroom's blessing have you come, but pronounce over him rather the mourner's blessing!

Have you not come to bring my son under the bridal canopy?

Come, carry him to his grave!"

R. Zakkai of Kabul concluded [the funeral oration] for him:

"I said of laughter: It is mingled."

 

Vayikra Rabba 20:4

 

"Does the eagle soar at your command,

Building his nest high,

Dwelling in the rock,

Lodging upon the fastness of a jutting rock?

From there he spies out his food,

From afar his eyes see it.

His young gulp blood

Where the slain are, there he is."

 

R. Judan the Galilean opened his discourse as follows:

"Does the eagle soar at your command,

Building his nest on high (Iyov 39:27)?"

The Holy One, blessed be He, said to Aaron:

"At your bidding I caused My Presence to rest upon the ark,

and at your bidding I caused My Presence to depart from the ark."

 

"Dwelling... on the rock" (ibid.).

"Rock" applies to the first Temple, [where God abode] many nights.

"Lodging (yitlonan)" (ibid.),

for one night's rest (linah), in the second Temple,

"Upon the fastness of a jutting rock" (ibid.).

For we have learned elsewhere:

After the disappearance of the ark there was a foundation stone in its place.

Why was it so called?

R. Jose son of R. Halafta said:

It was because from it the foundation of the world was constructed.

Hence it is written,

"Out of Zion, the perfection of beauty, God has shined forth (Tehillim 50:2).

 

What was the form of the High Priest's prayer

on the Day of Atonement when he departed from the Sanctuary?

He would say:

"May it be your will that the coming year shall be

supplied with rain,

then parched [if too much falls],

and blessed with dew;

a year of favor,

a year of blessing,

a year of cheapness,

a year of plenty,

a year of trade,

wherein your people Israel shall not be dependent on one another,

nor shall Israel lord it over one another,

neither turn Your back to the prayer of wayfarers." 

Our Rabbis of Caesarea said:

It was concerning our brethren in Caesarea [that the High Priest prayed]

that they might not assume too much authority.

Our Rabbis of the South said:

Concerning our brethren who are in the Sharon [the High Priest prayed]

that their houses might not become their tombs.

 

"From there he spies out his food" (Iyov 39:29):

From there he would receive

[the promise of] food for all the days of the year.

"From afar his eyes see it" (ibid.):

At the beginning of the year

he knew what would happen at the end of it.

How was that possible?

When he watched and noticed the smoke of the altar pile rise towards the south,

he knew that the south would have plenty.

If it rose towards the west, he knew that the west would have plenty.

If it rose towards the east, he knew that the east would enjoy plenty,

And so with all the others.

If it rose towards the middle of the sky

he knew that the whole world would enjoy plenty.

 

"His young gulp blood

Where the slain are, there he is" (ibid.)

He saw his young wallowing on the ground and kept silent.

 

Nay more,

"And where the slain are" (ibid., 30),

namely, Nadav and Avihu,

"There he is" (ibid.),

namely, the Shekhina.

R. Judan in the name of R. Joshua b. Levi,

and R. Berekiah in the name of R. Hiyya b. Abba, expounded:

"Draw near, carry your brethren from the presence of the holy one" (Vayikra 10:4).

It does not say, "From the presence of the ark,"

but, "From the presence of the holy one,"

much as a man might say to his fellow:

"Remove that dead body from the presence of this mourner!"

How long shall the mourner grieve?

Hence it is written,

 

"After the death of the two sons of Aaron."

 


[1] This refers to a town in northern Israel, not the city in central Asia.