אופייה של תפילת תשלומין | 1

בשבוע שעבר עסקנו בדין תפילת תשלומין, והעלינו שאלה האם בכלל מדובר בתקנה מחודשת, או שמא קיים דין בסיסי המחייב להתפלל שלוש תפילות ביום, לאו דווקא בערב, בבוקר ובצהריים. אם נניח, כפי שעולה מפשטות הסוגיה בברכות כו ע"א, שתפילת התשלומין היא תקנה מחודשת, עלינו לעמוד על טיבה של תקנה זו. כאשר אדם החסיר תפילת שחרית, ומשלים אותה לאחר תפילת מנחה - איזה סוג של תפילה היא תפילת התשלומין? האם זוהי תפילת שחרית, שחכמים איפשרו בתנאים מסוימים להתפלל אותה גם בצהריים (בזמן מאוחר יותר מזמנה הרגיל של התפילה); או שמא מדובר בתפילת מנחה שנייה, שחכמים תיקנו שיש להתפלל אותה כ'פיצוי' על תפילת שחרית שלא נאמרה?

אמנם, את תשובת הגמרא ניתן להבין בצורות שונות: "כולי יומא מצלי ואזיל [כל היום מתפלל]. עד חצות יהבי ליה שכר תפילה בזמנה, מכאן ואילך - שכר תפילה יהבי ליה, שכר תפילה בזמנה לא יהבי ליה". ניתן להבין שהגמרא משמרת את ההבנה הראשונה, שתפילת התשלומין היא תפילת שחרית מאוחרת, אלא שהשכר על תפילת שחרית מאוחרת אינו זהה לשכר על "תפילה בזמנה". לחלופין, ייתכן שהגמרא דוחה למסקנה את ההבנה הנ"ל, וסוברת שתפילת התשלומין היא תפילת מנחה שנייה, שמקבלים עליה שכר תפילה, אך לא שכר "תפילה בזמנה", שכן אין זו תפילת שחרית.

ניתן להציע שהדבר תלוי בחילופי נוסחאות הקיימים בסוגיה. בגמרא שלפנינו נאמר שמי שלא התפלל שחרית מתפלל "במנחה שתים", וניתן להבין ש'מנחה' היא רק זמן התפילה החדשה, אך מהותה היא תפילת שחרית. לעומת זאת, גרסת הרי"ף היא שמי שלא התפלל שחרית מתפלל "מנחה שתים", ומכך ניתן להסיק שמנחה אינה רק זמנה של התפילה החדשה, אלא גם זהותה.