אמונה לנבוכים

כזכור, בתחילת ספר הכוזרי מסופר על חלום שחלם מלך הכוזרים, בו נאמר לו כי "כוונתך רצויה אך מעשיך אינו רצוי". בעקבות החלום, הלך המלך אל הפילוסוף כדי שיסביר לו את עיקרי משנתו. לאחר דבריו המנומקים של הפילוסוף, דחה אותו המלך בטענה הפשוטה כי דבריו אינם תואמים את חלומו, שהרי לדעת הפילוסוף אין לאלוהים שום עניין במעשיו של האדם ואילו בחלומו נאמר לו להיפך. דחייה זו נראית מוזרה - האם בגלל חלום יש לדחות את כל דבריו המופתיים של הפילוסוף?

התשובה לכך מתבהרת לאורך הספר כולו. טענתו המרכזית של ריה"ל היא שעבודת ה' צריכה להיות באמצעות האמונה התמימה והוודאות שמקורה במסורת, ולא בדרך החקירה השכלית (ראה א', יג; ד', טז; ועוד). לכן, ודאות שמושגת על ידי חלום עדיפה על התחכמויות שכליות, שיכולות להביא את האדם רק לספיקות. לכן, לא הזדקק ריה"ל להתמודדות ישירה עם הפילוסופיה ורעיונותיה במהלך הספר, אלא התמקד במגבלות שלה להביא את האדם אל העניין הא-לוהי.

למרות הדברים הללו, במאמר החמישי והאחרון עוסק ריה"ל בהרחבה בהתמודדות ישירה עם הפילוסופיה, מציג את טענותיה ומתמודד עמן. הסיבה לכך שריה"ל בכל זאת מתמודד עמה, ואינו מסתפק באמונה התמימה, מוצגת בראשיתו של המאמר: "אמר הכוזרי: עוד בקשה אחת לי אליך, כי תשמיעני דברים ברורים וממצים על השרשים והעיקרים אשר למדברים (=כינוי לחכמי הפילוסופיה המוסלמים)... כי מתוך שחסרתי את המדרגה העליונה והיא האמונה הטהורה הבאה לא בדרך החקירה, וכבר היו לי מקדם ספקות וסברות משלי... ראוי הדבר כי אלך בדרך המדע ואתלמד במלאכת הוויכוח... כי אין המסורת טובה כי אם לנפש השלוה, ואילו הנפש הנבוכה יותר ראוי לה המחקר" (ה', א).

מלך הכוזרים מסביר לחבר כי האמונה התמימה לא יכולה להתאים לאדם כמוהו, כיוון שאין הוא במדרגה כזו. בנוסף, הוא כבר התנסה בהתמודדות עם אמונות שונות והיו לו ספקות, ועל כן האמונה התמימה אצלו לא יכולה להחזיק מעמד נגד הספקות הללו.

בניגוד למה שהיה ניתן לצפות, החבר מסכים עם המלך שהאמונה התמימה לא מתאימה לכל אחד: "אמר החבר: וכי יש בתוכנו נפש שלווה שאינה נפתית לדעות השונות המנסרות בעולם?... בימינו אין אדם מגיע אל האמונה כי אם לאחר שעבר את כל מדרגות הכפירה המרובות... ורק יחידים והמה מועטים ניתנה להם מתנת האמונה מטבע. הללו, אין כל הדעות ההן פוגעות בהם כי עומדים הם מייד על מקום הטעות אשר בהן" (ה', ב).

למרות שלאורך הספר כולו דגל ריה"ל בדרך האמונה התמימה, הוא מודע לכך שבימיו, כאשר עם ישראל חשוף לאמונות שונות ומשונות המנסרות בחלל העולם, אין הדרך הזאת פשוטה. רק יחידים זוכים במעלת האמונה התמימה והכפירה לא מבלבלת את מחשבתם, אך הרוב מתפתים לדעות הללו - ולהם הוא מקדיש את המאמר החמישי, הכולל בתוכו התמודדות ישירה עם אותן אמונות. תופעה דומה מצינו בדיון על טעמי המצוות - עדיף לקבל את המצוות בתמימות, אך למי שלא מסוגל, מציג ריה"ל משנה מסודרת של טעמים (ראה ב', כו).

אנו עדים כאן לתפיסה מורכבת של ריה"ל, שמצד אחד דוגלת באידיאל של אמונה תמימה, אך אינה טומנת את ראשה בחול ומודעת למציאות החיים הבעייתית. הפיתרון של ריה"ל הוא להתמודד עם המציאות הבעייתית בכלים מתאימים, ולא לדחות את כל האנשים המושפעים מהלכי הרוח בטענה כי הם כופרים או טיפשים.