אתרוג מורכב

  • הרב אביהוד שורץ

</p> <p>בית המדרש הוירטואלי</p> <p>


 


דף יומיומי

סוכה דף ל"ה, אתרוג מורכב

המשנה בדף ל"ד ע"ב פותחת את העיסוק בהלכות האתרוג. הסוגיה הראשונה בדף ל"ה ע"א עוסקת בזיהוי המדויק של האתרוג, באותו האופן בו היא נהגה בהדס ובערבה. שאלת הזיהוי של האתרוג היא שאלה מרכזית הלכה למעשה. ביחס ללולב, להדס ולערבה - הזיהוי קל ופשוט, בעוד שביחס לאתרוג, ייתכן שגם פרי הנראה כאתרוג, איננו אתרוג אלא מין אחר. אמנם, בדרך כלל אין מדובר על מין שונה לחלוטין (אף אחד לא יטעה לקנות תפוח במקום אתרוג), אלא על מין דומה: אתרוג מורכב.

ממורנו הרב משה ליכטנשטיין שליט"א שמעתי, שפעם הלך לקנות ארבעת המינים עם סבו הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל. הגרי"ד לא התעכב בבחינה מדויקת ומדוקדקת של האתרוג, בטענה שהפסול החמור ביותר באתרוג הוא פסול מורכב, ואותו, כמובן, אי אפשר לברר אפילו בעזרת זכוכית מגדלת...

האם אתרוג מורכב כשר? הראשונים כמעט שלא עסקו בשאלה זו, אך בדברי רבותינו האחרונים (החל מן המאה ה-16, וכלה בקונטרס המקיף "עץ הדר" מאת מרן הראי"ה קוק) נשפכו נהרות של דיו בסוגיה זו, ונזכיר את הדברים בקציר האומר. נציין כי למרות שבדור האחרון הרבו לעסוק בסוגיה גם מן הזווית הבוטנית (ראה את מאמרו של פרופ' אליעזר גולדשמיט בתחומין כרך ב'; ואת מאמרו של ד"ר משה רענן, בקובץ "ובחג הסוכות" בהוצאת מכללת הרצוג), אנו נתמקד בהיבטים ההלכתיים.

בש"ס ובראשונים לא נאמר באף מקום שאתרוג מורכב פסול. הגר"מ סולוביצ'יק אמר פעם, שאכן אין צורך לכתוב זאת: אתרוג המורכב איננו "פרי עץ הדר", ועל כן ברור שהוא פסול! עם זאת, הדברים אינם כה פשוטים, וכפי שיתבאר.

האוסרים ליטול אתרוג מורכב הציעו נימוקים שונים ומשונים. הנימוק המרכזי הוא, שאתרוג מורכב איננו אתרוג, אלא לימון. בדרך כלל, נהוג להרכיב ענף של אתרוג על עץ הלימון, ואם כך, נמצא שמדובר על לימון ולא על אתרוג. טענה זו מניחה שתי הנחות:

הנחה א' - כאשר מרכיבים אתרוג על לימון, הפרי הוא לימון.

הנחה ב' - לימון פסול לארבעת המינים.

בין האחרונים מצאנו פקפוק בשתי ההנחות. באשר להנחה הראשונה, למדנו (סוטה מג ע"ב) אמנם בהלכות ערלה שכאשר מרכיבים נטיעה צעירה וזקנה, הולכים אחרי התחתונה הנטועה בארץ. עם זאת, ניתן לבאר שזהו חידוש בהלכות ערלה, שבהם הכל הולך אחר הנטיעה המחוברת לקרקע, אך בתחומים הלכתיים אחרים אין הכרח לבטל את הייחור בעץ התחתון.

ההנחה השנייה מחזירה אותנו לסוגייתנו. הגמרא מתלבטת בדבר זהותו של האתרוג. הרמ"א (בשו"ת, סימן קי"ז) עומד על כך, שהיו כאלה שהכשירו אתרוג מורכב, בטענה שהלימון המוכר לנו עומד בכל הקריטריונים בסוגיה (גדל על כל מים, דר באילנו משנה לשנה וכו'), ועל כן הוא כשר למצוה! הרמ"א דוחה את דבריהם מכל וכל. לדעתו, לאחר שהגיעה הגמרא למסקנה בדבר זהות האתרוג, לא ניתן להכשיר מין אחר.

לעומת הרמ"א, כתב הט"ז (סימן תרמ"ט ס"ק ג'):

"ותו דאטו אתרוג כתיב בקרא, והלא לא כתיב אלא פרי עץ הדר ודרשינן מינים אתרוג כדאיתא בגמרא הרבה דרשות על זה, והאי מורכב יש בו כל המעלות שיש לאתרוג?!".

לדעת הט"ז, אם האתרוג עומד בכל הקריטריונים - ניתן להכשירו! אמנם, הט"ז מסיק להלכה לא ליטול אתרוג מורכב ביום הראשון, בטענה שאתרוג כזה הוא "חסר", שכן חלקו הוא לימון ולא אתרוג, אך אין ספק שהגדרה זו מחודשת, וכאמור עיקר דעתו שגם אתרוג מורכב כשר לכתחילה!

המשנה ברורה בסימן תרמ"ט, מביא את הסכמת האחרונים שאתרוג מורכב פסול, ואין לברך עליו כלל וכלל. עם זאת, כאמור הט"ז הקל בדבר, ואף מורנו הרב עמיטל זצ"ל (בספרו רסיסי טל) הראה שפסול אתרוג המורכב אינה חמור כפי שנהוג להציגו. הגר"ע יוסף (חזון עובדיה, סוכות) מוכיח בהרחבה רבה שאם מדובר על ספק מורכב, הוא בוודאי כשר מדין ספק ספיקא: ספק האם הוא מורכב או טהור, ואף אם הינו מורכב - ספק שמא הלכה כמכשירים את המורכב.

הרב אביהוד שורץ