הברכות

  • הרב איתיאל גולד

הברכות

אחת המצוות המעשיות ביותר בחיי היומיום שלנו היא מצוַת הברכות. אנו מברכים לפני אכילת כל דבר ולאחריה, מברכים על שמחות ואף לפני קיום מצוות.

באופן פשוט, חובת הברכות נובעת מהצורך להודות לקב"ה על ההנאות השונות שאנו נהנים מעולמו, כדברי הגמרא בברכות (לה ע"א) - "אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל". אולם ריה"ל מוסיף לחובה זו טעם מקורי ביותר: "ומה שמרבה נעימות בחיי החסיד ומחזקה ומוסיף הנאה על הנאתו הוא חובת הברכות" (ג', יג).

לדברי ריה"ל, הברכות נועדו להגביר את הנאתו של האדם מן העולם ולחזקה. אולם כיצד ייתכן שהברכות מגבירות את הנאתו של האדם מן העולם, והרי באופן פשוט הברכות מהוות דווקא טרחה ועול על האדם - במקום לאכול מייד, עליו לעצור ולברך?!

ריה"ל מסביר כאן עיקרון עמוק ביותר: דווקא העצירה וההתכוננות שיוצרת הברכה, גורמות להגברת ההנאה. האדם הוא יצור בעל מודעות והכרה, המאפשרות לו לחוות את העולם בצורה עמוקה יותר. שימוש נכון במודעות עשוי להגביר את חוויותיו של האדם מן העולם, ואילו פעילות ללא מודעות גורמת לאדם לחיות בצורה פחות חווייתית ופחות מהנה. ריה"ל מדגים זאת ע"י השכרות: אדם שנהנה בעודו שיכור, מצטער אחר כך על שנשתכר, שכן הוא אינו זוכר את ההנאות שהיו לו כשהיה במצב של חוסר מודעות (ג', טז). לעומת זאת, אדם הנהנה מתוך מודעות והכרה כי כעת נפלה בחלקו הזכות ליהנות מדבר מסויים, יחווה את ההנאה באופן עמוק ומחיה הרבה יותר.

הברכה מגבירה את המודעות להנאה הקרבה לבוא. אדם המברך על אוכל, לדוגמא, מכיר בכך שייתכן שלא היה לו את האוכל כעת, ומפנים כי נפלה בחלקו הזכות ליהנות מן האוכל. בכך הופכת ההנאה להיות משמעותית ועמוקה, ולא רק הנאה בהמית. "ההכנה להנאה וההבחנה בה והמחשבה על היעדרה לפני בואה - כל אלה כופלות את ההנאה... ומי שלא קיבל עליו דרך זו, חשוב את הנאתו לא להנאה אנושית, כי אם להנאה בהמית, בדומה להנאת השיכור" (ג', יז).

עיקרון זה מיישם ריה"ל גם בנוגע לברכת "שהחיינו". אדם המברך ברכה זו מכיר בכך שעצם חייו הם זכות מאת ה', וכך כל חייו נתפסים כטובה אחת גדולה ממנו ית'. בעקבות הברכה, החיים אינם נתפסים על ידיו כדבר המובן מאליו, אלא כטובה וחסד תמידיים, שיש לשמוח עליהם תמיד.

שוב ניתן לראות כי לדעת ריה"ל עצם ההנאה מהחיים היא חלק מעבודת ה', והגברת ההנאה מעולמו של הקב"ה מהווה ערך נעלה (ראה ג', א).