דילוג לתוכן העיקרי

הזמן הראוי לברית המילה | 2 | מילה שבוצעה בלילה או לפני היום השמיני

קובץ טקסט
התורה קובעת במפורש את הזמן שבו יש למול את הרך הנולד – 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' (ויקרא יב, ג).
 
השבוע, נמשיך את לימודינו בנוגע לזמן הראוי לביצוע ברית המילה, ונדון בדינה של ברית שנעשתה בלילה או לפני היום השמיני. כמו כן, נעלה את השאלה האם ישנו הבדל מעשי או עקרוני בין שני מקרים אלו.
 
התלמוד (מגילה כ ע"א) מלמד כי מילה צריכה להיעשות במהלך היום, בשעה המוקדמת ביותר האפשרית:
 
אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר.
 
כלומר, הגמרא מסיקה מהפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' (ויקרא יב, ג) כלל, לפיו המילה צריכה להיעשות דווקא במהלך היום. ואולם, בסוגיה אחרת (שבת קלב ע"א), הגמרא מביאה מקור אחר לדין זה, ולומדת אותו מהפסוק 'ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם' (בראשית יז, יב).
 
הראשונים עומדים על סתירה זו ושואלים מדוע הגמרא מביאה שני מקורות שונים לאותו הדין. כמה מן הראשונים (תוספות על מגילה שם, ד"ה דכתיב; שבת שם, ד"ה ההיא) מסבירים כי המקור האמיתי לדין הוא מהפסוק המופיע בסוגיה בשבת – 'ובן שמנת ימים ימול לכם', אלא שהמשנה במגילה נקטה דרשה פשוטה יותר. הרשב"א (מגילה שם, ד"ה ולו) מציע כי הסוגיה במגילה מתייחסת למילה שנעשית לאחר היום השמיני ('מילה שלא בזמנה'), ומלמדת אותנו כי אפילו ברית כזו (הנעשית לאחר בוקרו של יום השמיני), צריכה להיעשות דווקא ביום ולא בלילה.
 
הראשונים דנים האם כאשר המילה נעשתה לפני היום השמיני או בלילה יש לחזור ולבצע הטפת דם ברית. כמו כן, הדעות חלוקות בנוגע לשאלה האם ישנו הבדל בין מילה שנעשתה לפני היום השמיני, לבין מילה שנעשתה בלילה.
 
מהו הסטטוס ההלכתי של מילה שבוצעה בלילה? ההגהות מימוניות (מילה א, ה) מעיר כי מהמשנה (מגילה כ ע"א) משתמע שאם מילה לא בוצעה ביום היא פסולה. לפיכך, הוא מורה שבמקרה כזה, יש לבצע הטפת דם ברית. במילים אחרות, לא רק שהמוהל לא קיים את מעשה המצווה כראוי, אלא גם הנימול לא נחשב כמהול לחלוטין.
 
מצד שני, המאירי (מגילה, שם) כותב שאף שלא יצא ידי חובתו "מכל מקום במילה הרי נמול ויצא מכלל ערל אלא שלא קיימו המוהלים מצות מילה." לדעת לא צריך לעבור הטפת דם ברית. בנוסף, הבית יוסף (יו"ד רסב) משווה בין מילה שבוצעה בלילה למילה שבוצעה לפני היום השמיני. לדעתו, אותם הראשונים הפוסקים שהנימול לפני יום השמיני איננו זקוק להטפת דם ברית יפטרו מן הסתם גם את מי שנימול בלילה.
 
בנוגע לברית שבוצעה לפני היום השמיני, פוסק הרא"ש (שבת יט, ה) כי מכיוון שבסופו של דבר הערלה הוסרה הוא נחשב כמהול ואף הטפת דם ברית איננה נצרכת. זוהי גם דעתו של המאירי (שבת, שם) והשאגת אריה (נג) המורים כי על אף שמעשה המצווה של ברית המילה לא בוצע (כי המצווה חלה רק מהיום השמיני), הטפת דם הברית איננה יכולה לתקן זאת, ולפיכך היא איננה נצרכת.
 
מדוע הטפת דם נצרכת בחלק מהמקרים, אבל לא במקרים אחרים, ומה עשוי להיות החילוק בין ברית שנעשתה בלילה לבין כזו שנעשית לפני היום השמיני? כפי שנראה, שאלות אלו תלויות במספר נושאים, אותם נשתדל לסקור כעת.
 

אופייה של ברית המילה

המחלוקת שראינו בנוגע לדינה של מילה בלילה, תלויה בשאלה מהותית יותר בנוגע לאופייה של ברית המילה – האם מוקד המילה הוא בתוצאה, שהילד יהיה מהול, או שמא במעשה המצווה? נראה כי הרא"ש והמאירי אוחזים בדעה שעיקר המצווה היא בתוצאה, שהילד יהיה נימול. משום כך, לשיטתם המילה כשרה בדיעבד, גם אם לא נעשתה באופן הראוי (בלילה, או לפני היום השמיני). כיוון שהתוצאה הרצויה הושגה, אין ערך בהטפה חוזרת של דם ברית. ההגהות מיימוניות לעומת זאת, עשוי לסבור כי על אף שהילד נימול, 'מעשה המצוה' עדיין צריך להיעשות כראוי, ולכן יש לבצע שוב אקט סמלי של ברית מילה, על ידי הטפת דם.

 

האם יש חיוב נפרד להטיף 'דם ברית'?

כפי שנראה בעתיד, כמה מהראשונים והאחרונים סוברים שישנו חיוב נפרד ועצמאי של הטפת דם ברית, הנלמד מהפסוק (זכרנ ט, יא; ראה מנחת חינוך ב, יג). אנחנו יכולים להציע כי במקרים אלו, על אף שלא קיימת יותר ערלה והילד כבר נחשב כנימול, ישנה דרישה נוספת להטיף דם. כך יכול למשל ההגהות מיימוניות לסבור שעל אף שמצוות המילה כבר לא יכולה להיעשות, יש להטיף דם, על מנת לקיים את החיוב העצמאי של הטפת דם.

 

מה המעמד של הלילה ושל שבעת הימים הראשונים בנוגע לברית מילה?

האם הלילה, או זמן הקודם ליום השמיני ללידת התינוק, נחשב כ'זמן מילה' על אף שמבחינה טכנית אסור למול בו? וכן – האם מי שמל את בנו באחד מהזמנים האלו ממש מבטל מצוות עשה של מילה 'בידיים'?

רבי יוסף באב"ד (1800-1874), במנחת חינוך (ב, כב), דן האם יש איסור הלכתי כלשהו בהסרת הערלה לפני היום השמיני. במהלך הדיון מביא המנחת חינוך מדבריו של המשנה למלך (הלכות מלכים, י) הכותב כי ישנו איסור למול את הילד בלילה. על דברים אלו מגיב המנחת חינוך:
 
הארכתי בזה, לפי שראיתי במשנה למלך פ"י ממלכים ה"ז האריך, וכתב [בד"ה והנה לסברת], דבן קטורה אם מל קודם שמונה או בלילה להר"מ [שם פ"ט הי"ד] דס"ל דגם על עשה נהרג בן נח, א"כ נהרג גם כאן, ולהרמב"ן [בראשית ל"ד, י"ג] אין נהרגין. גם כתב [בד"ה עוד כתב], לדעת הרא"ש בשבת [פי"ט אות ה'] שהנימול תוך זמנו אין צריך להטיף דם ברית, א"כ המצוה היא לכתחילה, ובדיעבד יצא ואינו נהרג, ועי"ש שהניח בצ"ע. ולפי דבריו, ישראל עובר בעשה, ובן קטורה להר"מ נהרג. ואני לא באתי לידי מדה זו, כמו שכתבנו שאין איסור כלל, כי ליכא חיוב מצוה כלל קודם שמונה או בלילה, אך הוא גורם שלא לקיים מצוה, אבל אינו גורם ביטול מצוה, כי אין עליו מצוה בהגיע זמנו דאין לו ערלה, רק אינו מקיים המצוה. אם כן בישראל אין לעשות כן כמו שאמרו [מנחות מ"א ע"א] גבי ציצית בעידן ריתחא עי"ש, אבל בן קטורה אפשר אין עליו חיוב כלל להביא עצמו לידי חיוב מצוה, וא"כ מותר לכתחילה לחתוך הערלה תוך זמנו או בלילה.
 
המנחת חינוך סובר אם כן שאין כל איסור בהסרת הערלה שלא בזמנה, אלא יש כאן רק התחמקות מעשיית מצוות המילה כהלכתה, ולפיכך פגם מוסרי של חוסר חיבוב המצווה.
 
הרב משה פיינשטין (אגרות משה יו"ד ד, מז) חולק על פרשנות זו, וכך הוא כותב:
 
כתבתי בגליון, תמוה מאד דאם כן דבלילה חשבינן דאין המצווה חלה עליו כלל, ולכן מותר להסיר הערלה ואינו נחשב שמבטל מצוות עשה, מ"ט מעכבת ערלה בלילה מלאכול הפסח?
 
הרב פיינשטין מעיר כי אם נקבל את הגישה לפיה מי מצוות מילה לא חלה בכלל בלילה, אז מדוע אם כן מי שלא ערל אסור לאכול את הפסח בלילה, הרי לא מצוות מילה לא מוטלת עליו בלילה?
 
המחלוקת האם יש מצוה כלשהי בביצוע המילה לפני היום השמיני או במהלך הלילה, על אף העובדה כי מילה זו איננה כשרה מבחינה הלכתית, עשויה להשליך על שאלתנו. אלו המצריכים הטפת דם ברית עשויים לסבור שיש מצוה במילה כזו, ועל אף שאין כבר ערלה, המצווה מעולם לא בוצעה כהלכתה. אחרים, שאינם מצריכים הטפת דם, עשויי לסבור כי הסרת הערלה לפני הזמן להחזיק בדעה לפיה על ידי הסרת הערלה שלא בזמנה הילד מעולם לא ביצע מעשה של ברית, ולפיכך אין עוד תועלת בהטפת הדם.
 
האפשרות האחרונה עשויה לסייע בידינו להבין את המסקנה שהתקבלה בסופו של דבר להלכה, במיוחד לפי דעתו של הרמ"א.

פסיקת ההלכה

האחרונים נחלקו בנוגע לפסיקת ההלכה.
 
הש"ך (יו"ד רסב, ב) וערוך השולחן (יו"ד, רסב, ה) מצריכים הטפת דם ברית בשני המקרים – בין אם המילה בוצעה לפני בלילה, בין אם בוצעה לפני היום השמיני. (הב"ח סובר שההטפה צריכה להיעשות ללא ברכה, אולם הט"ז (ב) סובר שההטפה היא חובה גמורה עד כדי כך שהוא מורה לעשות אותה אפילו בשבת!)
 
הרמ"א, לעומתם, מבחין בין שני המקרים. לשיטתו, אם בוצעה ברית המילה בלילה יש לבצע הטפה, אולם מי שמל לפני היום השמיני 'יצא'. האבחנה בין שני המקרים עוררה דיונים רבים באחרונים בעניין זה, לבסוף, הרב עובדיה יוסף (יו"ד ז, כד) פוסק בהתאם לשיטת הבית יוסף והמאירי, כי יש לבצע הטפה בשני המקרים.
 
איך עלינו להבין את עמדתו של הרמ"א, המצריך הטפת דם במקרה של מילה בלילה, אולם פוטר ממנה במקרה של מילה לפני היום השמיני.
 
הרב יחזקאל אברמסקי (1886-1976) בפירושו לתוספתא, 'חזון יחזקאל' (שבת טז, ז) מצטט את ר' חיים מבריסק המציע פרשנות מחודשת לפסקו של הרמ"א. הוא מציע כי על אף שטכנית מילה לא אמורה להתבצע לפני היום השמיני, מבחינת הטפת הדם שנעשתה, ניתן לצאת ידי חובה אף לפני היום השמיני, מה שאין כן במילה שהתבצעה בלילה, שאינהו כשרה אף בדיעבד, לא למילה ולא להטפה.
 
בשיעור הבא נדון בהלכות מילה שלא בזמנה.
**********************************************************
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב דוד ברופסקי
תרגום: אסף בראון, תש"פ
עורך: יחיאל מרצבך, תש"פ
*******************************************************
בית המדרש הוירטואלי
מיסודו של
The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash
האתר בעברית:                           http://vbm.etzion.org.il
האתר באנגלית:                     http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
 
 
 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)