הכוונה בתפילה

  • הרב אוהד זימרן

הכוונה בתפילה

מקובל לחשוב שה"כוונה" בתפילה פירושה כוונת המילים. שמעתי פעם מהרב עדין שטיינזלץ, שלהבין את משמעות המילים אפשר אפילו אחרי סעודת שבת. האם אכן הכוונה הרצויה בתפילה היא רק הבנת המילים?

מחד, כוונה זו נראית פשוטה וכמעט פשטנית. הייתכן שהקב"ה דורש מאיתנו רק להבין את פירוש המילים שאנו אומרים? הרי כל ילד יכול להבין את המילים הפשוטות של תפילת העמידה! מאידך, כולנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות ממלמלים את תפילת העמידה - הפה אומר את המילים, אך המחשבה נמצאת במחוזות אחרים. כוונה להבין את משמעות המילים היא פשוטה מאוד, אך פעמים רבות איננו מצליחים לעמוד אפילו בה.

למעשה, חוסר הבנה של משמעות המילים היא רק סימפטום לבעיה הקשה יותר: לעיתים קרובות אנו מתפללים, אך איננו חשים שאנו עומדים בתפילתנו לפני מלך מלכי המלכים. אם היינו זוכרים ומפנימים שאנו עומדים לפני הקב"ה - לא היינו צריכים כלל לכוון את משמעות המילים, כשם שאיננו צריכים בדרך כלל כוונה מיוחדת כדי להוציא מפינו מילים בעלות משמעות. כיוון שאיננו חשים שאנו עומדים לפני המלך - אנו מנתקים בין הפה הממלמל לבין השכל החושב, וכך איננו מבינים אפילו את המשמעות הפשוטה של המילים שאנו אומרים.

אם כן, הכוונה האמיתית שאנו צריכים להשתדל לכוון בשעת התפילה היא כוונת העמידה לפני הקב"ה. הגרש"ז אוירבך זצ"ל העיד על עצמו שישנה הלכה אחת שהוא אינו מבין: מי שהיה עומד בקריאת שמע ואמר "וכתבתם", ואינו יודע אם הוא עומד ב"וכתבתם" של הפרשייה הראשונה או ב"וכתבתם" של הפרשייה השנייה של קריאת שמע - חוזר לפרשייה הראשונה. כיצד יכול לקרות - שאל הגרש"ז - שאדם אינו יודע באיזו פרשה הוא נמצא? הרי לא ייתכן שהוא אינו יודע אילו מילים יוצאות מפיו? כאשר האדם אינו מלווה במודעות שהוא עומד לפני המלך, הוא אפילו אינו יודע איזו פרשייה הוא מסיים עכשיו לומר.

לסיום, נביא סיפור נוסף על הגרש"ז אוירבך זצ"ל. בהיותו בן שמונים ואחת, נכנס אליו תלמיד ותיק, ושאל: במה הרב עוסק כעת ברוחניות? ענה לו הרב: אם עבר עלי יום שהתפללתי את כל שלוש התפילות בכוונה - אצלי זה יום גדול. יום כזה הוא יום חג!

יהי רצון שנזכה כולנו להתחזק בעבודה שבלב, שהיא התפילה.