המלך גדעון הראשון

  • הרב עמיחי שהם

המלך גדעון הראשון

ספר שופטים נכתב ע"י שמואל הנביא מתוך מטרה לברר את הסיבות להידרדרות הקשה שהתרחשה ב-300 שנים, מתקופת יהושע ועד לתקופתו של שמואל, ולמצוא פיתרון להידרדרות זו. סיפורו של גדעון (פרקים ו'-ח') מהווה נקודת מפנה בספר שופטים - סיום של תקופת השופטים הראשונה, שלאחריה המצב מחמיר ונהיה קשה יותר.

לאחר שעבוד קשה למדיין, שנמשך שבע שנים, זועק העם לה'. מלאך המתגלה לגדעון ממנה אותו למושיע, ולפני היציאה למלחמה מנתץ גדעון מזבח בעל. לקרב מתגייסים 30,000 לוחמים, אך גדעון מנפה אותם ויוצא עם 300 לוחמים בלבד לקרב לילי הבנוי על גורם ההפתעה - תקיעה בשופרות ושבירת כדים. ה' מביא מהומה רבה על צבא מדיין, רבים נופלים והשאר בורחים, ואז מגייס גדעון כוחות רבים למרדף אחרי המדיינים. לאחר הצלחת הקרב מבקש העם למנות את גדעון למלך. גדעון מסרב למינוי, אך נוטל את שלל הקרב ומייצר ממנו אפוד זהב. לאחר ישועה זו שקטה הארץ ארבעים שנה.

כשנבוא לבחון את מנהיגותו של גדעון, נגלה שקיימים מאפיינים דומים בין הנהגתו לבין הנהגתו של משה:

א. מינוי להנהגה ע"י התגלות אלוקית: משה בסנה, והמלאך אצל גדעון.

ב. שבירת פסלים: משה שובר את עגל הזהב, וגדעון מנתץ את מזבח הבעל השכונתי.

ג. בהעדר מנהיגותם, העם פונה לעבודה זרה: עם ישראל מקים עגל כשמשה עולה אל הר סיני, ולאחר שגדעון מסרב לקבל את המלוכה - הוא בעצמו מכין אפוד זהב שישראל זונים אחריו. מפרשים רבים הסבירו שכוונת גדעון הייתה חיובית - לעשות זכר לתשועה הגדולה, אך אין ספק שהתוצאה הסופית הייתה שלילית.

הרושם המלכותי העולה מדמותו של גדעון מתחזק לאור השם שניתן לבנו - 'אבימלך'. נראה כי בתקופת גדעון נוצרה הזדמנות היסטורית מיוחדת, לארגן את עם ישראל בשלטון מלוכני מסודר. כך חשו ישראל, ופנו לגדעון בבקשה להקמת שושלת מלוכה: "משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך". אמנם, גדעון דחה בקשה זו: "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, ה' ימשול בכם"! מתוך הכרה במלכות שמיים, מסרב גדעון להקים מלכות בשר ודם.

על אף כוונתו הרצויה של גדעון, מבטא ספר שופטים את המחיר הנורא של בחירתו. בעקבות סירובו, ישראל חיפשו תחליף זמין וזנו אחרי אפוד הזהב. בנוסף, לאחר מותו של גדעון החלה הידרדרות מדינית ואמונית קשה, ועד סוף הספר לא זכו שוב ישראל לשלטון יציב, ולדור שלם (40 שנה) של שלווה וביטחון.