הקדמה ומקורות

  • הרב שמואל שמעוני
שיעורים בגמרא  - מסכת שבועות מאת רב שמואל שמעוני
 
מהי הגדרת האיסור בשבועה על העבר ובשבועה על העתיד ומה היחס ביניהן? במה נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא?
 
מקורות:
בשיעורי העיון בזמן קיץ הבעל"ט נלמד את הפרק השלישי במסכת שבועות. השיעור הראשון ינסה להגדיר את האיסור וחיוב הקרבן בשבועה על העבר ובשבועה על העתיד.
יש לעיין בפסוקי התורה שמות כ', ז; ויקרא ה', ד; י"ט, יב; במדבר ל', ג; וכן במשנה יט: עד "ושלא אכלתי"; משנה כה.; כו. (במסגרת הבנת שיטת ר' ישמעאל) "איפוך אנא... "שהמעשה קודם לשבועה".
 
 
שלום וברוכים הבאים. בקיץ זה נלמד יחד חלק ממסכת שבועות. מסכת קצרה זו עוסקת בנושאים שונים ומגוונים. שני הפרקים הראשונים שלה עוסקים בטומאת מקדש וקודשיו וסוגיות נוספות, ואינם קשורים מהותית לשם המסכת; פרקים ד', ה', ו-ח' של המסכת עוסקים בפרשות מיוחדות של חיוב שהטילה התורה במצבים מסוימים שקשורים בשבועה שקרית: שבועת העדות ושבועת הפיקדון, ואולי עוד יזדמן לנו לגעת בהם מעט; ופרקים ו-ז דנים ביסודיות בעניינה של שבועת הדיינים – חיוב השבועה בבית דין במצבים מסוימים, שעליו אנו למדים גם בסוגיות נוספות במסכת בבא מציעא ועוד. הלימוד שלנו יתמקד בפרק השלישי במסכת, הוא פרק ה"הפלאה". פרק זה עוסק בשבועת ביטוי: אדם שנשבע על נכונותה של עובדה מסוימת, או אדם שנשבע שיתנהג באופן מסוים. ככל שנוגע לאדם שמקבל על עצמו התחייבות לעתיד בשבועה, יש קרבה רבה לנושא המסגרת של מסכת אחרת בש"ס – מסכת נדרים, ומטבע הדברים נפנה מידי פעם גם לעיון בסוגיות רלוונטיות מתוכה.