וזכרתם ועשיתם

  • הרב ברוך גיגי
הרב ברוך גיגי שליט"א
שיחה לפרשת שלח
 

וזכרתם ועשיתם[1]

 
פרשתנו נמצאת ברצף פרשיות המתאר את תלאות עם ישראל במדבר, תוך פירוט חטאיהם השונים. מבין כל החטאים בולטים בחומרתם שני חטאים – חטא העגל וחטא המרגלים.
בין שני חטאים אלו יש דמיון רב. בשניהם משה נאלץ להציב מעין אולטימטום לקב"ה. בנוסף, בשניהם הוא גם משתמש, בסופו של דבר, בכלי החזק ביותר מבין העומדים לרשותו, י"ג מידות. אנחנו יודעים שהשפעת שני החטאים היא ארוכת-טווח, עד ימינו אנו:
"אמר רבי יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון שנאמר וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם."
(בבלי סנהדרין, קב ע"א)
"ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו אמר רבה אמר רבי יוחנן אותו היום [ערב] תשעה באב היה אמר הקדוש ברוך הוא הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות."
(בבלי סוטה, לה ע"א)
אמנם, מעבר למשותף החטאים, קיימים ביניהם גם הבדלים לא קטנים. לאחר חטא העגל יש אמנם מהומה גדולה וחלק מן העם נדרש להרוג חלק אחר מן העם, אבל באופן כללי, מיד ניתנים לוחות שניים, והמהלך הכללי ממשיך במסלולו המקורי והמתוכנן.
לעומת זאת, לאחר חטא המרגלים מתרחש שינוי כיוון חד שבא לידי ביטוי בהכרזה על עוד ארבעים שנים במדבר:
" בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת  עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי."
(במדבר י"ד, לד)
 
כאן אנו נדרשים לשאול, מהי סיבת ההבדל בתגובת ה' לשני החטאים?
ברובד הבסיסי ביותר, כאשר העם חוטאים פעם שנייה בחטא כל כך חמור, זה גרוע הרבה יותר מאשר הפעם הראשונה, כפי שמתואר בגמרא:
"דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר."
(בבלי יומא, פו ע"ב)
כלומר, עצם זה שחוטאים שוב מראה שלא מדובר על מעידה חד פעמית אלא על בעיה עקרונית.
אבל, ברובד עמוק יותר, נראה שזה לא רק פעם שנייה שחוטאים בחטא דומה. חטא העגל קורה לעם בתחילת דרכו, לאחר שחרור ממצרים ומעבר חד לתנאי קיצון. מתרחשת שם טעות נוראית, אבל היא באה מתוך נסיון אמיתי של העם לעבוד את ה':
"וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר."
(שמות ל"ב, ה)
אהרון עצמו חושב שזה סוג של "חג לה' ", כלומר, יש רצון חיובי שמתדרדר למקומות שליליים מאוד. לכן, מיד לאחר בקשות משה הקב"ה סולח באופן מוחלט, ומבטיח להמשיך ללוות ולהוביל את עמ"י:
"וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ ה' יֵלֶךְ נָא ה' בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ: וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ."
(שמות ל"ד, ט-י)
 
לעומת זאת, בחטא המרגלים חוטא עם שהספיק להתרגל למצבו. עם שראה והפנים את גדולתו של הקב"ה אך בכל זאת מפקפק בו. החטא של המרגלים אינו רק הוספת דעתם האישית להתרשמותם מהארץ, אלא עצם גישתם להנהגת ה' ולהבטחתו בדבר הכניסה לארץ, גישה שבבסיסה עומד צורך לבחון את הקב"ה.
"וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ: כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ."
(במדבר י"ד, כ-כג)
כאן הקב"ה סולח, אבל מיד מגיע "ואולם", כלומר, לפני הכניסה לארץ נדרש שינוי מוחלט של העם עד להפיכה לעם חדש כמעט לחלוטין.
כניגוד לחטא, מובאת בסוף הפרשה פרשיית ציצית. חז"ל ראו צורך לקשור בין שתי הפרשיות, כפי שמציין רש"י בכמה מקומות:
"ולא תתורו אחרי לבבכם - כמו (לעיל יג כה) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות."
כלומר, רש"י דורש את קשר טקסטואלי בין שתי הפרשיות, בין 'לא תתורו' של הציצית ל'תור הארץ' של המרגלים.
ניתן לקשור לכך את הדברים אותם הביאה הגמרא במנחות בנוגע לציצית:
"תניא היה ר' מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא."
(בבלי מנחות, מ"ג ב)
הציצית באה להזכיר באופן תמידי שהקב"ה הוא מלכנו. אנחנו לא רשאים לבחון או לנסות אותו בשום צורה, כעבדים לפני מלכם. נחתום בדברי רש"י:
"אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי."
 
 
 
 
*
***************************************************************
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב ברוך גיגי
עורך: אלישע אורון, תשע"ט
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
*
**********************************************
 
 
 
 
 
 
 
 
 
[1] השיחה נאמרה בשבת שלח תשע"ז וסוכמה ע"י יאיר אוסטר. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב.