חיוב נשים בברכות התורה

  • הרב שמואל שמעוני

חיוב נשים בברכות התורה

אחרונים רבים תמהו על השולחן ערוך, שפוסק בעקבות האגור: "נשים מברכות ברכת התורה" (מ"ז, יד). מדוע נשים, שהתורה פטרה אותן מלימוד, מברכות עליו? הגר"א בפירושו מציע שדין זה מבוסס על שיטת רבנו תם, שאישה מברכת גם על מצוות שהיא פטורה מהן, מדין "אינו מצווה ועושה"; אך אי אפשר להסביר כך את שיטת השולחן ערוך, שכן הוא עצמו (י"ז, ב) אינו פוסק כרבנו תם.

ואמנם, בבית יוסף מופיעים שני הסברים אחרים לדברי האגור:

1. אישה חייבת באמירת פרשיות הקרבנות לפני התפילה, ולכן יש עליה חובת לימוד תורה.

2. אישה חייבת ללמוד כדי לדעת את ההלכות המעשיות, ולכן עליה לברך על לימוד זה.

הסברי הבית יוסף מבוססים על ההנחה שברכות התורה שייכות רק ללימודים שהאישה מחוייבת בהם. לעומת זאת, הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל הביא בשם אביו, ר' חיים מבריסק, הסבר שונה (חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם, הל' ברכות פי"א הט"ז):

"ושמעתי מפי אאמו"ר הגאון החסיד זצוקללה"ה, שאמר דבברכות התורה - אין הברכה על קיום המצוה של תלמוד תורה, רק דהוא דין בפני עצמו, דתורה בעי ברכה. וכדילפינן לה בברכות דף כ"א מקרא ד'כי שם ה' אקרא' וגו'. אם כן, אין זה דין ששייך להמצווה כלל, ונשים פטורות רק מהמצווה של תלמוד תורה, אבל אינן מופקעות מעצם החפצא של תלמוד תורה, ולימודם הוי בכלל תלמוד תורה, ושפיר יש להם לברך על לימודם, כיון דלא אתינן על זה מכח לתא דקיום המצווה כלל".

כלומר, ברכות התורה אינן מתייחסות למצוַת הלימוד, אלא למשמעותו הרוחנית. הגמרא לומדת את ברכות התורה מהפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו", ומכאן שלימוד תורה הוא קריאה בשם ה', ובקריאה זו נשים שייכות לא פחות מגברים, אף כי הן אינן מצוות על כך.