יחס ת"ח לחברה

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

מהר''ל נתיבות עולם

יחס הת"ח לחברה

לאחר שהביא המהר"ל מספר מקורות שמהם עולה התפיסה כי התורה צריכה לעמוד ביסודו של קיום האדם ולא רק כמגמה נוספת בחייו פונה המהר"ל לבאר את התפיסה החברתית שת"ח צריך לאמץ לעצמו.

תחילה הוא פותח בהגדרה שת"ח צריך לעמוד לעצמו ולא להזדקק לאחרים ולהיות מושפע מהם. דבר שכלי הוא דבר המשפיע על אחר ולא נפעל על ידי אחרים. בענין זה הוא מצטט את הגמרא בחולין מד ע"ב אשר קובעת כי ת"ח הוא הרואה טריפה לעצמו ומשווה זאת לשונא מתנות יחיה.

מבאר המהר"ל כי מדריגת ת"ח האמיתי היא מדריגה בה אדם מייחד את מחשבתו ומגמת חייו לענייני התורה השכלית ואין מחשבותיו מושפעות מעניני העוה"ז באופן תודעתי אע"פ שיכול להיות שבאופן מעשי הוא עוסק בהם. כלומר, עניני עוה"ז אינם משפיעים על אורח קבלת ההחלטות שלו ועל מצב הרוח שלו. מבחינה זו אין הוא זקוק כלל לממונם של אחרים ולמתנותיהם. הוא רואה בהגיונותיו מעיין חיים הנובע מעצמו שאינו זקוק לחסדם וטובתם של אחרים. המהר"ל קובל על ת"ח שאינם נוהגים כך ומוכיח אותם על כך:

אבל בעוונותינו לא רבים אשר הם בגדר ת"ח, אשר לת"ח על כל ראוי לו מידת הפשיטות בפרט, ומידת הפשיטות שאינו מקבל כלל כמו שהוא ידוע כי כל מקבל הוא חמרי גשמי שהשכל שהוא פשוט אינו מקבל, ועתה בזמן הזה נהפך הדבר בעוונותינו הרבים שחושבים כי גדר של ת"ח שיקבל.

לאחר הצגת התודעה העקרונית שאמורה להיות לת"ח עובר המהר"ל לתיאור מערכת היחסים צריכה להתנהל בין ת"ח לחברה שסובבת אותו. את האופי של מערכת יחסים זו שואב המהר"ל מן הגמרא בעירובין נד ע"א:

א''ר (אליעזר) מאי דכתיב וענקים לגרגרורתיך אם משים אדם עצמו כענק זה שרף על הצואר ונראה ואינו נראה תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו.

הגמרא מתארת את האדם שתלמודו מתקיים בידו אם משים עצמו כענק. ייחודו של הענק הוא שפעמים שהוא נגלה ופעמים שהוא נסתר ואינו הדוק סביב הצוואר אלא רק דבק בו בריפיון. המהר"ל מבאר שתיאור זה מתייחס ליחסיו של ת"ח לחברה שסביבו הוא צריך להיות גלוי לחברה אך נסתר מהם. כלומר, במעשיו הוא צריך להשפיע על החברה שסביבו ולהביא לתיקונה אך אל לו להיות מושפע מהם ומתפיסתם. אם כך ינהג, תורתו תיהיה קיימת כיון שהיא איננה נשענת על דבר חומרי בעל שינוי אלא עומדת כשלעצמה.

ר' משה כהן