מילה, פסח ומלאך

  • הרב עמיחי שהם

מילה, פסח ומלאך

לאחר הכניסה לארץ ולפני תחילת הכיבוש, ישראל צריכים להשלים שתי משימות חשובות ביותר: למול את עצמם - לאחר ארבעים שנה שבהם אף אחד מישראל לא נימול! - ולאחר מכן לחוג את הפסח.

ברית המילה קשורה קשר ישיר לזכות על הארץ, כמפורש בציווי הראשון על המילה לאברהם (בראשית י"ז): "אני הנה בריתי איתך והיית לאב המון גויים... ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך... זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך - המול לכם כל בשר". ברית המילה מכניסה את האדם הפרטי לתוך קהילת הברית, ומתוך כך מוטלות עליו חובות שונות (המצוות) ומוקנות לו זכויות מיוחדות (ובכללן הזכות על הארץ).

גם קרבן הפסח קשור לברית המילה, שהרי רק מי שנימול יכול להשתתף באכילתו. קשר מהותי נוסף הוא ששתי מצוות אלו הן מצוות העשה היחידות שהמבטל אותן חייב כרת. נראה להסביר שברית המילה היא הברית הפרטית, ואילו קרבן הפסח הוא הברית הכללית-הציבורית עם הקב"ה.

חמישה פסחים מוזכרים בתנ"ך לאחר יציאת מצרים: פסח המדבר (לפני חנוכת המשכן), פסח יהושע (לפני כיבוש הארץ), פסח חזקיהו, פסח יאשיהו והפסח שעשו עולי בבל. החוט המחבר בין פסחים אלו הוא שכולם נעשו לאחר תקופה ארוכה של זניחת המצווה, ובכל המקרים - קרבן הפסח מציין את התחדשות הברית בין ישראל לקב"ה. זוהי בעצם מהותו של הפסח הראשון - פסח מצרים, המהווה את ראשית התהוותו של עם ישראל, הנגאל ממצרים על ידי א-לוהיו.

את ההכנות לקראת כיבוש הארץ חותם מפגש בין יהושע למלאך שר צבא ה'. המפרשים נחלקו במשמעותו המפגש - האם הוא טומן בחובו ברכה ליהושע, או שמא יש בו משום ביקורת עליו - אך מכל מקום, בולטת מאוד ההקבלה בינו לבין התגלות ה' למשה בסנה. בשני המקרים חוזר אותו פסוק עצמו - "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו [אדמת] קודש הוא" (שמות ג', ה; יהושע ה', טז), ובשני המקרים אכן הפך המקום מאוחר יותר ל"אדמת קודש" (הר סיני ויריחו). ייתכן שהתגלות המלאך ליהושע מהווה חיזוק נוסף למנהיגותו, בדומה לראשית מנהיגותו של משה במעמד הסנה. עוד ייתכן, שהתגלות המלאך, המוסר ליהושע את פרטי כיבוש יריחו, מבהירה ליהושע שתחילת כיבוש הארץ תתרחש באופן נסי, ולא בכיבוש ארצי-אנושי (כפי שתכנן יהושע, ששלח מרגלים ליריחו). לדרך זו, הקישור להתגלות ה' למשה בסנה מלמד על השוואה בין גאולת ישראל ממצרים, שהתרחשה באופן נסי מוחלט, לבין תחילת כיבוש הארץ, שאף היא תתבצע ע"י הקב"ה באופן מלא, ללא התערבות אנושית של בני ישראל.