מלחמת אחים

  • הרב עמיחי שהם

מלחמת אחים

לאחר חלוקת הארץ לנחלות, העמדת ערי המקלט והקצאת הערים ללויים, פונה יהושע לשניים וחצי השבטים ומתיר להם לשוב לנחלתם שבעבר הירדן המזרחי. עם שובם לנחלתם, מחליטים בני ראובן, גד וחצי שבט המנשה לבנות "מזבח גדול למראה" על הירדן. בנקודה שברירית זו, מייד לאחר סיום כיבוש הארץ והנחלתה, עם ישראל מוצא עצמו על סיפה של מלחמת אחים. שאר שבטי ישראל ראו בהקמת המזבח הפרטי איום על ריכוזיות המשכן ועל מעמד הכוהנים. לכן, החלה התארגנות צבאית - "ויקהלו כל עדת בני ישראל שילה לעלות עליהם לצבא" (כ"ב, יב), ונשלחה משלחת נשיאים בראשות פינחס בן אלעזר הכהן (מפתיע לגלות כי יהושע, מנהיג העדה, אינו מוזכר בסיפור זה כלל). המתח בשיאו: כיצד יפעל פינחס המקנא לדבר ה'? האם יפצח במלחמה כדי לבער את העבודה הזרה מן הארץ?

למזלה של עדת ישראל, פינחס החליט לחקור את יוזמת הקמת המזבח, ופנה בדברים קשים לשניים וחצי השבטים: "מה המעל הזה אשר מעלתם בא-לוהי ישראל? המעט לנו את עוון פעור אשר לא היטהרנו ממנו עד היום הזה? והיה אתם תמרדו היום בה', ומחר אל כל עדת ישראל יקצוף?!" (טז-יח).

בני שניים וחצי השבטים עונים כי הם לא התכוונו להקים מזבח כתחליף למשכן, אלא: "כי עֵד הוא בינינו וביניכם ובין דורותינו אחרינו לעבוד את עבודת ה'... ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק בה'" (כז). מטרת המזבח לא הייתה לפלג את העם או לעבוד עבודה זרה, אלא לאחד את העם היושב בשני צדי הירדן סביב עבודת ה' המשותפת. תשובה זו מספקת את פינחס והנשיאים, ושבטי ישראל חוזרים בהם מתוכנית המלחמה נגד שבטי מזרח הירדן.

האם בכך הסתיים הסיפור? מעיון בספר שופטים נראה כי הסיפור רק התחיל:

1. בשירת דבורה אנו מוצאים ביקורת קשה על יושבי המזרח: "למה ישבת בין המשפתים לשמוע שריקות עדרים? לפלגות ראובן גדולים חקרי לב, גלעד בעבר הירדן שכן" (שופטים ה', טז-יז). הווי אומר: בני ראובן ישבו בין גדרות הצאן שלהם, והשמיעו שריקות של רועי צאן במקום תרועות מלחמה. בני ראובן, כמו גם יושבי גלעד, נותרו בעבר הירדן ולא הצטרפו למאמץ המלחמתי.

2. בהמשך, גדעון (שופטים ח') מבקש מאנשי סוכות ופנואל אוכל וסיוע ללוחמיו העייפים, ואלו מסרבים. בתגובה, לאחר שניצח את המדינים, מכה גדעון באנשי סוכות ופנואל.

3. לאחר שיפתח הגלעדי (שופטים י"ב) מנצח את בני עמון, נפתחת חזית חדשה מול בני אפרים. יריבות זו הסתיימה בקרב עקוב מדם, בו נהרגו 42,000 מבני אפרים.

4. פילגש בגבעה - בסוף ספר שופטים, אנשי יבש גלעד לא הצטרפו לשאר שבטי ישראל במלחמתם נגד בני בנימין. בתגובה, העם טבח בבני גלעד - "והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב, והנשים והטף" (שופטים כ"א, י).

ואנו נותרים תמהים: מה גרם לפילוג הכואב בעם ישראל? עצם הישיבה ממזרח לירדן? אולי הקמת המזבח על הירדן? או שמא התגובה התקיפה של השבטים נגד היוזמה התמימה של בני ראובן, גד וחצי המנשה - היא שפתחה את הפצע שדימם לאורך כל הדורות?