מעמדה של שאילת הגשמים (ב)

  • הרב שמואל שמעוני

שאלת גשמים (ב')

בשבוע שעבר, ראינו את מחלוקת הראשונים לגבי ההלכה שמי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בתפילתו חייב לחזור ולהתפלל: לדעת התוספות, המתפלל יצא ידי חובת התפילה הבסיסית אלא שעליו להשלים את האזכרה שנשמטה, ואילו לדעת חכמי פרובינצ"א, אנו רואים אדם זה כמי שלא התפלל כלל, ועליו להשלים את התפילה הבסיסית גם אם הוא לא יוכל להשלים את האזכרה החסרה. בהקשר זה הבאנו את דברי ר' חיים מבריסק, שדינה של אמירת "ותן טל ומטר לברכה" שונה מדינה של אמירת "יעלה ויבוא", כיוון שבקשת הגשמים היא חלק מעצם הנוסח של הברכה, ולדעת כולם היא מעכבת את עצם התפילה. כיום, נעסוק בדבריו של ה"קהלות יעקב", שכפי הנראה חלק על ר' חיים וסבר שיש התאמה בין מעמד "ותן טל ומטר" לבין מעמד "יעלה ויבוא".

ה'סטייפלר' מביא מקרה של אדם שכחן במיוחד: בתפילתו הראשונה הוא שכח לומר "יעלה ויבוא", ונזכר בכך עם סיום תפילתו והזדרז להתפלל שנית, ובתפילתו השנייה הוא זכר לומר "יעלה ויבוא", אך שכח לומר "ותן טל ומטר לברכה". לדבריו, דינו של אדם זה תלוי במחלוקת הראשונים: לפי התוספות, מטרת התפילה הנוספת היא השלמת האזכרות, ואדם זה אמר את כל האזכרות הנדרשות ולכן הוא אינו חייב להתפלל שוב; אך לפי חכמי פרובינצ"א, האדם עדיין לא התפלל כלל - תפילתו הראשונה לא עלתה לו משום היעדר "יעלה ויבוא", ואילו זו השנייה לא עלתה לו משום היעדר "ותן טל ומטר".

על בסיס מחלוקת זו מסביר ה'סטייפלר' גם מחלוקת אחרונים. כאשר אדם מתפלל בתפילת מנחה תפילת תשלומים על תפילת שחרית, ההלכה היא שהוא חייב לאומרה מייד לאחר תפילת המנחה הבסיסית. ה"פרי חדש" מביא מחלוקת לגבי אדם שהתפלל מנחה ושכח לשאול גשמים, ולאחר מכן אמר את תשלומי שחרית עם שאלת גשמים - האם הוא יצא לפחות ידי חובת התשלומים, או שמא הוא חייב לחזור ולהתפלל משום שתפילת התשלומים לא נאמרה לאחר תפילת מנחה כשרה? לדברי ה'סטייפלר', הדבר תלוי במחלוקת הנ"ל: לפי התוספות - התפילה היא שלמה ויש רק חיסרון של אזכרה, ואילו לפי חכמי פרובינצ"א התפילה הראשונה אינה מועילה כלל, ודינה כאילו לא נאמרה.