מצוַת משלוח מנות

  • הרב משה טרגין

מצוות משלוח מנות

המצוות הנוהגות בפורים מנויות בפרק התשיעי של מגילת אסתר. מבין המצוות המופיעות שם, מצויות שתי מצוות שנראות דומות זו לזו: משלוח מנות ומתנות לאביונים. כל אחת מהמצוות בנויה על מעשה נתינה. שני ההבדלים הקיימים ביניהן נוגעים לתוכן המתנה ולמקבלה. מצוות מתנות לאביונים הינה מצוות הצדקה הרגילה- נתינת כסף לאדם עני, בעוד שמצוות משלוח מנות מהווה מתן דברי מאכל לחברים ללא קשר למצבם הכספי. עם זאת, נראה כי ביסודו של דבר אלו מצוות דומות. דעה שונה מהדעה שהצגנו ניתן למצוא בפסיקתו של הרמב"ם. בהלכות מגילה (ב', טו) הוא מתאר את הרכב סעודת פורים. לאחר פירוט המאכלים והמשקאות הנדרשים הוא כותב: "וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחברו שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו ...". יוצא מדבריו, שמשלוח מנות אינה מצוות מתנה עצמאית בדומה למתנות לאביונים, אלא חלק מסעודת פורים. בדומה לשאר סעודות יום טוב (ראה סיום), הדרך הטובה ביותר לעשות סעודה היא להרחיב אותה ולשתף בה אחרים. כדי לקיים את מצוות סעודת פורים במלואה, יש לחלוק אותה עם אחרים על ידי משלוח מנות.

סיכום:

חילקנו בין שתי הבנות שונות במצוות משלוח מנות. ייתכן שזו מצוות צדקה נפרדת (שאינה קשורה לשום מצווה אחרת), וייתכן שמצוות משלוח מנות היא מרכיב מסעודת פורים.

נוכל לבחון הבנות אלו לאור הצורה והדרך שבה נעשית המצווה. שיעור זה ידון בקצרה בהיבטים המרכזיים של המצווה: זמן המצווה (זמן קיומה), חובת המצווה (מי מחויב בה) וצורת קיום המצווה. נקווה שנושאים אלו יעזרו לנו להבין טוב יותר את אופי המצווה.

אחת התופעות המעניינות בנוגע לפורים היא העובדה שה"יום טוב" אינו מוגבל לתאריך אחד בלבד. בני הכפרים קראו את המגילה בתאריך מסוים, ובני הערים קראו את המגילה בזמן שונה. בנוסף לכך, מתנות לאביונים ניתנו ביום קריאת המגילה. בהתחשב בהבדלים אלו, מתי צריך לשלוח מנות? הר"ן (מסכת מגילה, ג: בדפי הרי"ף) מתייחס לעניין זה. למרות שזמן קריאת מגילה משתנה ממקום למקום, זמן סעודת פורים אינו משתנה - זמנה ביום י"ד או ביום ט"ו (תלוי אם העיר מוקפת חומה או אינה מוקפת חומה). הר"ן סובר שמשלוח מנות הוא חלק ממצוות סעודת פורים ולכן יש לשלוח מנות ביום הסעודה. שיוך מצוות משלוח מנות לסעודת פורים מוביל את הר"ן להצמיד את המצווה ליום שבו נעשית הסעודה, למרות שמתנות לאביונים ניתנו בתאריך שונה לגמרי.

מה קורה אם פורים חל בשבת? הירושלמי במסכת מגילה מסיק שהסעודה נדחית ליום ראשון (וכך נוהגים). לעומת זאת, ה"מגן אברהם" (אורח חיים סי' תרפ"ח, י) מביא את דעת מהר"ל חביב (שגר בירושלים ונהג כך הלכה למעשה) שהסעודה צריכה להתבצע ביום פורים- ואפילו בשבת. המהר"ל מדגיש שגם משלוח מנות מתבצע באותו יום (למרות שהלכות שבת יכולות להטיל מגבלות חמורות על היקף מקבלי המנות), כיוון שמצווה זו היא חלק ממצוות סעודה. שוב - אנו מוצאים דעה שמסרבת לנתק בין משלוח מנות לסעודה (למרות הכרסום ביכולת לקיים את המצווה). ניתן לומר בבירור, שלפי שיטה זו שלובות שתי המצוות זו בזו.

עניין שלישי הנוגע לזמן המצווה קשור לזמן שבו מתבצעת המצווה ביום הפורים. הרמ"א (אורח חיים תרצ"ה) מצטט דעה שיש לשלוח מנות במשך היום. רבים ניסו למצוא הסבר שיתמוך בדעה זו (ראה לדוגמא בביאור הגר"א). פיתרון אפשרי לפסילת משלוח מנות בלילה, נעוץ בעובדה שהלילה פסול לסעודת פורים (ראה בגמרא מגילה ז:). שוב - הצמדת משלוח מנות לסעודת פורים מחייב שזמן המשלוח יהיה רק בזמן המתאים גם לסעודה.

מי הם החייבים במשלוח מנות? הגמרא (ז:) מספרת על מקרה של שני אמוראים עניים שלא יכלו לשלוח מנות לאחרים. במקום זה, הם החליפו ביניהם סעודת פורים: כל אחד מהם היה אוכל את סעודת חברו. למרות שזו ההבנה הפשוטה בגמרא, מציע רש"י הבנה שונה. הם לא "החליפו ארוחות" בינם לבין עצמם, אלא הזמינו זה את זה לסעודת פורים, כל אחד מהם, בשנה אחרת. בשנה אחת היה אחד האחים מזמין את אחיו לסעודת פורים, ובשנה שלאחריה התחלפו. בכל שנה היה אחד מהאחים חוסך הוצאות סעודת פורים. סידור זה אינו מובן: כיצד קיים אותו אח שהתארח אצל אחיו בשנה מסוימת את מצוות משלוח מנות? אמנם, בשנה הבאה הוא יזמין את אחיו לסעודת פורים, אך מצוות משלוח מנות מוטלת עליו בכל שנה, ובשנה שהוא מתארח אצל אחיו הוא אינו מקיים מצווה זו! ה"מגן אברהם" (אורח חיים תרצ"ה, יב) מסיק מדברי רש"י, שמי שאינו יכול לעשות סעודה פטור ממשלוח מנות. ההיגיון שבדין זה מובן, אם משלוח מנות הוא חלק מסעודת פורים: אדם שבשל מצבו הכספי לא יכול לערוך סעודת פורים, פטור ממשלוח מנות.

שאלה נוספת עולה בנוגע לתוכן המשלוח- מה ניתן לתת בפועל כמשלוח מנות. תרומת הדשן (סי' קי"א) שואל האם ניתן לתת בגדים כחלק ממשלוח מנות. הוא מסיק כי על המשלוח לכלול רק דברי מאכל ולא כל דבר אחר, וזאת משום שמטרת המצווה היא לדאוג לכך שלכל אחד יהיה מספיק אוכל כדי לקיים את מצוות סעודת פורים. תרומת הדשן נעזר בהבנה שמשלוח מנות הוא חלק מהסעודה על מנת לקבוע את תוכנו של המשלוח.

שאלה דומה לגבי תוכן המשלוח עולה לגבי רמת המוכנות לאכילה של הדברים הנשלחים. ה"מגן אברהם" (אורח חיים תרצ"ה, יא) מצטט את דעת המהרי"ל שסובר שמוצרי המזון צריכים להישלח כשהם כבר מוכנים לאכילה. דרישה זו יכולה להיות מובנת אם נבין שתפקיד המנות הוא לאפשר סעודת פורים; רק מזון מוכן לאכילה יכול להיחשב כחלק מסעודה. ואולם, ההבנה הפשוטה בדברי ה"מגן אברהם" היא שלא די בזה שהאוכל יהיה מוכן לאכילה, אלא שיש להקפיד לשלוח מזון מבושל דווקא. גם תביעה זו יכולה לנבוע מהבנת המצווה כחלק מהסעודה (ניתן למצוא מקבילה לעניין זה בדיון במסכת ביצה (טו:) בנוגע לתהליך הכנת עירוב תבשילין, המורכב מארוחה שחייבת לכלול פריטי מאכל מבושלים).

הריטב"א מטיל מגבלה על האיכות של משלוח המנות. הגמרא במסכת מגילה (ז.) מתארת את משלוח המנות שנשלח על ידי ר' יהודה נשיאה לר' הושעיא. המשלוח הכיל עגל משולש (שנולד שלישי לאמו) מבושל (דבר שנחשב לארוחה מכובדת בזמנם) וכד יין. למרות שהמשלוח נראה מכובד, הגמרא מספרת שהמקבל דחה אותו (לפי גרסת הריטב"א), אך היא אינה מספרת לנו על הסיבות לדחייתו. הריטב"א מסביר שלמרות שבדרך כלל הדברים ששלח ר' יהודה הנשיא לר' הושעיא נחשבים לארוחה מכובדת, עדיין אין זה מספיק מכובד ביחס למה שנדרש ממנו כנשיא. על מנת לקיים את המצווה, על המאכלים להתאים לרמתו של הנותן. אכן, אם "משלוח מנות" פירושו לחלוק את סעודת הפורים עם אחרים, עליו לכלול מזון שהשולח היה אוכל אותו בעצמו.

סיכום:

כדי לבחון האם משלוח מנות היא מצווה לתת מתנה עצמאית או מצווה לשתף את הזולת בסעודה, בדקנו ארבעה היבטים של המצווה: זמן הנתינה, מי מחויב בנתינה, תכולת המשלוח ואיכות המאכלים.

נותרה לנו עוד שאלה אחת: איך צריך לתת את המשלוח? האם התהליך חייב לכלול נתינה וקבלה, או שמא ניתן להסתפק בדרכים אחרות? רש"י שציינו לעיל, מתאר את לוח הזמנים לסעודת פורים שנקבע על ידי שני האחים האמוראים על מנת לחסוך בהוצאות. ה"מגן אברהם" כבר דן בשאלה יצד נפטר האח שהתארח בשנה מסוימת, כממשלוח מנות אע"פ שלא עשה סעודה. מה לגבי האח המארח? כיצד הוא קיים את המצווה? ניתן לדייק מכאן, שקיום המצווה היה בהזמנת אחיו לסעודה, ללא צורך במשלוח ממשי של דברי מאכל. אם משלוח מנות הוא חלוקת סעודת הפורים עם אחרים, אין זה משנה אם האוכל נשלח אליהם או שהמקבל הוזמן לסעודה בבית הנותן. בשני המקרים התקיים עיקר המצווה: אחרים שותפו בסעודה.

נקודות מתודיות:

1. הרמב"ם היה בררן וקפדן בבחירת המילים שבהן השתמש ובסדר שבו כתב את הלכותיו. בכל פעם ששני דינים שנראים כאילו אינם קשורים זה לזה מופיעים באותה הלכה, יש להקדיש מחשבה כדי למצוא קשר כלשהו בין שני הדינים.

2. אופיה של הלכה מסוימת יכול להיקבע על ידי הגדרתה- זמנה, מקומה, המחויבים בה ומעשה המצווה.

לסיום:

1. בנוגע לחשיבות הכללית של חלוקת סעודת יום טוב עם נזקקים, ראה רמב"ם בהלכות יום טוב (ו', יח).

2. מה דינה של מתנה על מנת להחזיר במשלוח מנות? ראה פרי מגדים תרצ"ד, יא.

3. מה דינו של מי ששלח מנות לפני פורים והן הגיעו למקבל בפורים? ראה באר היטב (תרצ"ה, ז) ואשל אברהם (תרצ"ד, א). כיצד משפיע הנושא שבו עסקנו בשיעור על שאלות אלו?