משפטי ה' אמת צדקו יחדו?

  • הרב יהודה עמיטל
 
נאמר בספר תהילים פרק י"ט, י: "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו". כמה רבדים לפסוק זה:
 
ניתן להניח שהפסוק מתכוון לכך שגם לעמים יש חוקים ומשפטים, ולא רק לעם ישראל. איך נוצרים חוקי הגויים? כאשר מתעוררת בעיה מסוימת, קמים ומחוקקים חוק על מנת לפותרה.
 
הסיבוך שנוצר מכך הוא שכל חוק בא לפתור צד אחר בבעיות הקיימות בעולם, ובכך נוצרות סתירות בין החוקים הרבים. למשל: חוק שנועד למען הכלל פוגע בזכויות הפרט, חוק שנועד ליישוב מסוים עלול לפגוע בסביבתו, באקולוגיה וכד'. זאת משום שלמערכת זו אין ראייה כללית, "לא עשה כן לכל גוי". לעומת זאת, בתורה אין סתירות, היא שלמות אחת, ומשפטיה "צדקו יחדו", כולם צודקים אפילו כשהם נמצאים יחד.
 
רובד נוסף עולה ממשל שנמצא באבות דרבי נתן:
 
"משלו משל למה הדבר דומה (היחס בין תורה לדרך ארץ) לאיסטרטיא שהיא עוברת בין שני דרכים אחת של אור ואחת של שלג אם מהלך כנגד האור הרי נכווה באור ואם מהלך נגד שלג הרי הוא לוקה בצינה. כיצד יעשה ילך בינתיים ויזהר בעצמו שלא יכווה באור ושלא ילקה בצינה"  (פרק כ"ח, הלכה י')
 
התורה משולה לשביל העובר בין אש לבין שלג, בין העולם הזה לבין העולם הבא. ההוכחה לא-לוהיותה של התורה היא, שאינה עוסקת רק ברוחני ובא-לוהי אלא גם ביחסים בין בני אדם, בדיני ממונות, במשפטים, וזו עוד בחינה בה שונה תורת ישראל מתורות ודתות אחרות.
 
מעבר לכך, גם משפטי התורה עצמם אינם ניתנים להבנה כשהם מנותקים זה מזה, כי אז נגרמים עיוותים וסילופים. למשל: התורה מדברת על רחמים מחד: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמ"ה, יח) ויחד עם זאת: "אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע" (תהלים קל"ז, ט') ויש לראות הדברים ביחד.
 
כל תנועה ודת שקמה בעולם בחרה לה צד אחד, אידיאה אחת, שבה דגלה ואותה הציגה לעולם: חסד, צדק, יושר וכד', אך אף לא אחת הראתה תמונה שלימה. הנצרות, דת החסד, שחרטה על דגלה את האמרה: "מי שהכה אותך על לחי אחת, תן לו את השנייה" מה עלה בסופה – במישרין או בעקיפין יצאו ממנה הנאציזם ותנועות ההשמדה האכזריות ביותר! כי כאשר מראים רק פן אחד, למרות שיש בו אמת, הוא חסר, חלקי. אם, למשל, הייתה נכתבת בתורה רק מצוות השבת: "שבת קביעא וקיימא" היה נדמה כי האדם נתון בעולם המוכתב וקבוע ע"י הקב"ה מששת ימי בראשית. אולם, נכתבו בתורה גם ראש חודש ומועדים - ש"ישראל מקדשי לזמנים".
 
מעניין זה ניתן להבין גם את הנאמר בסוף הפרשה. העם אומר: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". חז"ל, כידוע, דרשו בשבחם על שהסכימו לעשות לפני ששמעו, והבינו ש"נשמע" - כפשוטו, שמיעה פיזית. כך גם עולה מהגמרא בשבת (פח.) שאמר אותו צדוקי לרבא: "עמא פזיזא, דקדמיתו פומכייהו לאודנייכו", אך נראה שהשמיעה כאן פירושה הבנה, כמו ב"שמע ישראל". בתחילה מספר משה לעם "אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים":
 
"שבע מצות שנצטוו בני נח. ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה"     (רש"י שמות כ"ד, ג)
 
על כך הם עונים: "כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" - כפי שציוויתנו. בהמשך כורת עמם את הברית, ואז אומרים העם "נעשה ונשמע": "נעשה" - את שציוויתנו, "ונשמע" - את יתר המצוות, ורק אז נבין את שקיבלנו כעת, ושבחם הוא שהסכימו לקיים למרות ששמעו רק חלק מהמצוות.
 
~*~
 
בתחילת הפרשה התורה אומרת: "ואלה המשפטים". רש"י על אתר אומר:
 
"ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני"   (רש"י כ"א, א)
 
וקשה, שכן מצאנו בפרשת בהר, שדרשו שם:
 
"מה שמטה נאמרו כללותיה ופירושיה ודקדוקיה מסיני אף כל המצוות נאמרו מסיני כללותיהם ודקדוקיהם ופירושיהם"  (ספורנו ויקרא כ"ה, א)
 
יש לשאול מה המיוחד בפרשת משפטים, והלא כולה נאמרה בסיני?
 
רבי אליהו מזרחי על רש"י פירש, שפרשת משפטים נאמרה בקולות וברקים מסיני כעשרת הדברות, ועליה נאמרה הדרשה בפרשת בהר, אך שאר המצוות "ניתנו למשה לבדו בתוך המ' יום שעמד בהר". המהר"ל ב"גור אריה" חולק עליו, ומסביר שאמנם כל המצוות נאמרו מסיני, אך יש מצוות שהיו עיקר ושאר המצוות נאמרו אגבן:
 
"וזה בשביל כי תורת ה' תמימה אין מצוותיה מחולקות, ולפיכך נאמרו כולם מסיני מפני שה' יתברך נתן התורה בשלימות בסיני"
 
לפעמים לא מבינים; חושבים שאפשר לקחת את מערכת המשפט מימי המנדט ולהוסיף לה מספר חוקי תורה, אך אלו רק פירורים - כי לא ניתן לקיים את משפטי התורה אם אין מחליפים את המערכת כולה. לפיכך אסור ללכת לבית דין של עכו"ם, ואפילו אם יודע שדנים באותו דין כדיני ישראל, שנאמר: "לפניהם" - ולא לפני עכו"ם, שכן כשאותה מצווה מנותקת מכל התורה, אין היא אותה מצווה.
 
רק בתורת ישראל: "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו".
 
 
*
***************************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשע"א
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
האתר בעברית:               http://www.etzion.org.il/
האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
***************************************************************
*
 
 
 

* השיחה נאמרה בסעודה שלישית ש"ק פרשת משפטים תשמ"ו.