פאר הגוף-הרס האדם

  • הרב משה כהן
בית המדרש הוירטואלי

 

מהר''ל נתיבות עולם

פאר הגוף- הרס האדם

בעיון הקודם הראה המהר"ל כיצד כיוון התודעה אל התורה השכלית והיזהרות מהסטתה אל הגשמיות הוא תנאי חשוב על מנת שיוכל האדם לקלוט ולשמר את דברי התורה.

בהמשך הפרק עובר המהר"ל לבאר מדוע התעסקות עם הגשמיות תורמת תרומה הפוכה לאדם ממה שהוא סבור. אדם סבור שאם יזנח את הגשמיות הרי שלא יוכל להתקיים כי הרי הוא זקוק לחוסן פיזי ולפרנסת הבית וכד'. ישנם מצבים בהם מחשבות אלו גורמות לאדם להימשך באובססיביות אחר התאוות וכל עניני עוה"ז. על אנשים כאלה, כותב המהר"ל, לא רק שאינם בונים את חוסנם אלא בלא משים מאבדים את כל אשר להם. דברים אלה נאמרים על מי שנוהג כך בקיצוניות, אך יש בזה מן האמת בכל שלב ושלב בדרך לשם.

המהר"ל מביא את הגמרא בפסחים מט ע"א בענין זה:

ת''ר כל ת''ח המרבה סעודתו בכל מקום- סוף מחריב את ביתו, ומאלמן את אשתו, ומייתם את גוזליו, ותלמודו משתכח ממנו, ומחלוקות רבות באות עליו, ודבריו אינם נשמעים, ומחלל שם שמים ושם רבו ושם אביו, וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות.

המהר"ל מבאר שאין מדובר על ביתו אשתו וילדיו הביולוגיים של אותו האיש אלא שכיון שהוא נמשך אחר הגשמיות הרי שגורם לשכלו הרוחני להידחק כיון שאינו מרכז הוויתו וממילא מי שמנחה את חייו אינו אלא הגוף שהוא אינו אלא אמצעי להופעת האדם על ידו. נמצא, שהמקבל ירש את מקומו של הנותן, האשה ירשה את מקום האיש ונותרה כאלמנה. יתר על כן, כל כוחותיו הרוחניים והפיזיים מפוזרים ללא כל ניתוב מלמעלה, וכלשון המהר"ל:

כאשר מסולק מן האדם השכל נעשו כל כוחות הנפש כמו יתומים שאין להם אב.

גם מעמדו מבחינת הסובבים אותו מתערער. התורה שהיא שכלית מעמידה את האדם במקום האמיתי שלו במישור אחר מהמישור של המקום הפיזי בו כל אחד דוחק את חבירו. במישור האחר כל אחד מתגדל במקומו ולא דוחק אף אחד אחר כיון שאין שם מושג של מיצרים. הוא רואה את האות שלו בתורה האלוקית לנגד עיניו ובזה כל מעייניו. אין כל מקום לפזילה למקומו של אחר כי אין אדם נוגע בחופתו של חבירו.

אולם כאשר האדם מעביר את מקומו חזרה למישור הפיזי מקומו הופך להיות בעל מיצרים מכל הצדדים, וממילא יוצר לעצמו התנגדות ומחלוקות שכן לא נמצא במקומו. יתר על כן הוא מיוחס לרבים אחרים שגידלו אותו ואחרים שהוא מגדל, וגורם לכך ששמו הרע יקרא עליהם משא"כ כאשר עמד לרשות עצמו.

ר' משה כהן